במסגרת שיתוף ידע משפטי פונות אליי נשים הריוניות בשאלה האם מותר לפטרן, להלן אביא את עיקרי החוק שנועד לשמור על נשים בהריון.
התשובה בסעיף 9 (א) לחוק עבודת נשים תשי"ד 1954, קובע לשון החוק:
"לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות"
החוק אוסר על מעביד לפטר עובדת במהלך הריונה, כאשר זו עובדת למעלה משישה חודשים. האיסור זה מתייחס גם לגבי עובדות זמניות, וגם לגבי עובדות המועסקות בחוזה עבודה לתקופה קצובה בחוזה עבודה לתקופה קצובה של 12 חודשים או יותר. כאשר מדובר במעסיק שהוא קבלן כוח אדם, גם הפסקה זמנית של העבודה תיחשב לפיטורים. במידה והאישה עבדה פחות משישה חודשים, עשויה לחול הגנת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (1998) אשר אוסר על פיטורי עובדת עקב ההיריון.
מתי יינתן היתר פיטורים?
על המעסיק המעוניין לפטר עובדת במהלך הריונה, לפנות באופן ישיר למשרד התעשייה המסחר – בבקשה לקבלת היתר פיטורים, מטעם הממונה על עבודת נשים. ההיתר יתקבל על ידי פניה של המעסיק לאגף ההסדרה במשרד התמ”ת.
החוק קובע כי לא יתאפשרו פיטורים ללא קבלת היתר! ואם אכן כך פעלו כי אז הפיטורים אינם תקפים והעובדת רשאית לשוב לעבודתה. מעסיק שלא פועל לפי הדין אף צפוי לקנסות כספיים ובחלק מהעבירות יחול מאסר. גם במקרה שבו לכאורה יש למעסיק סיבה מספיקה לפיטורים ללא קשר להריון ובשל סיבות אחרות, הרי שעליו לפנות למשרד התמ"ת ולהסביר את אותה הסיבה בפני הועדה. וכאשר יתקבל האישור מהוועדה, יש לנהל הליך שימוע תקין לעובדת על כל המשתמע מהליך שימוע.
חל אף איסור פגיעה בהיקף משרה של עובדת בהריון
החוק מוסיף וקובע כי מעסיק לא יפגע בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9 לחוק עבודת נשים, אלא בהיתר משרד התמ"ת.
כיצד נערער על החלטת הממונה?
ניתן להגיש ערעור על החלטת הממונה, וזאת תוך 45 יום – זאת מיום קבלת ההחלטה לידיעתכם .
תביעה לבית הדין לעבודה
ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה עשוי לשקול את השיקולים הללו ולפסוק לטובת התובעת את הסעדים הבאים:
- בית הדין האזורי לעבודה כאשר פוסק פיצוי על פי חוק שוויון ההזדמנויות יבדוק מהו הנזק הממוני שנגרם בגין פיטורי אישה בהריון, ויעמוד על החלק באותו נזק שמיוחס להפליה הפסולה.
- במידה ועולה כי השיקול המפלה היה השיקול המרכזי, כי אז יפסוק כי יש לפצות את העובדת בשכר העבודה עבור התקופה בה לא יכלה לעבוד ועד לזמן הלידה.
- מעבר לכך, יפסוק כי יש לפצות את העובדת בגין הפסד דמי לידה במידה ויוכח.
- בית הדין אף ישקול לפסוק לתובעת הפסד שכר בתקופה המוגנת שלאחר חופשת הלידה.
- וכן ישקול לפסוק פיצוי בגין נזק לא ממוני, כפי שעולה מסעיף 10 לחוק שוויון ההזדמנויות.
