העלאת גיל פרישת נשים לגמלאות
כידוע גיל הפרישה לגמלאות מעוגן בחקיקה, בימים אלו הוחלט במסגרת חוק ההסדרים שמתייחס לתקציב המדינה, לשנות את גיל פרישת נשים לגמלאות. כיום עומד גיל פרישת נשים על פי חוק גיל פרישה תשס"ד – 2004, על 62 ואילו לגברים 67. תיקון לחוק משנת 2017 קובע כי שר האוצר יביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת את המלצותיו, וכך קרה כי כעת במסגרת חוק ההסדרים תוקן החוק כך שגיל הפרישה יעמוד על 65 לנשים. ומכאן כי על עניין חשוב זה לא תיערך הצבעה נפרדת מיוחדת, אלא במסגרת הכוללת של חוק ההסדרים הכולל סעיפים רבים בתקציב המדינה.
שינוי זה יתרחש לא באופן מידי ובפעם אחת אלא בהדרגתיות מידי שנה כמפורט כדלקמן:
| שנת פרישה | גיל פרישה |
| 2022 | 62 ושלושה חודשים |
| 2023 | 62 ושישה חודשים |
| 2024 | 62 ותשעה חודשים |
| 2026 | 63 |
| 2026 | 63 ושלושה חודשים |
וכך הלאה במצטבר עד שנת 2032 גיל הפרישה לנשים יעמוד על גיל 65.
האם ניתן למעסיק חייב אדם יציאה לגמלאות?
עניין יציאה לגמלאות הוא חובה – סעיף 4 לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 קובע כי "הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, הוא גיל 67 לגבר ולאישה".
עניין זה אף עלה לדיון ואושרר בפסק דין של בית המשפט העליון 9134/12, בו נקבע כי מעסיק יכול לחייב עובד לפרוש לגמלאות בגילאים הללו.
האם ניתן להמשיך לעבוד גם לאחר שעובד הגיע לגיל גמלאות?
על פי פסיקת בג"צ עובד רשאי להגיש בקשה ועל מעסיק לשקול אותה בכובד ראש, כך שתאורטית יש סיכוי להמשך עבודה בעת הצטלבות אינטרסים בין העובד והמעסיק. כך גם נהוג בשירות המדינה, במשטרה לדוגמא, העובד מגיש בקשה, ובכל שנה המערכת מאריכה את שירותו של השוטר בשנה אחת נוספת.
האם קיים חריג בחוק?
קיים חריג לאוכלוסיות מיוחדות בלבד שלצערנו איבדו את יקיריהם, חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), תשע"ח-2017 האריך החל משנת 2018 ולמשך 4 שנים את גיל פרישת החובה מהעבודה של הורה שילדו נפטר לגיל 71.
ואילו לגבי הורים שילדיהם נפלו במלחמות ישראל, גיל הפרישה הוארך ב-5 שנים נוספות, בתנאי שההורה חפץ בכך, שהרי החוק קובע "רשאי" בסעיף 33 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, וחוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר).
אלמנה שבן זוגה נפטר עקב שירותו הצבאי, שהגיעה לגיל פרישה (62) ועומדת בכל תנאי רשאית להמשיך בעבודתה עד גיל 67, אלא אם ועדת תעסוקה קבעה אחרת.
אב שכול שילדו נפטר עקב שירותו הצבאי, שהגיע לגיל פרישה (67) ועומד בכל תנאי הזכאות, רשאי להמשיך בעבודתו עד גיל 72, אלא אם ועדת תעסוקה קבעה אחרת.
אם שכולה שילדה נפטר עקב שירותו הצבאי, שהגיעה לגיל פרישה (62) ועומדת בכל תנאי הזכאות, רשאית להמשיך בעבודתה עד לגיל 67, אלא אם ועדת תעסוקה קבעה אחרת.
מדוע להעלות את גיל הפרישה?
עניין זה נובע משיקולי תקציב על מנת לנסות ולדחות את העומס מעל המערכת הפנסיונית ותקציב המדינה לעניין ביטוח לאומי, כך שעל הפרק עומדת במקביל כוונה להעלות אף את גיל הפרישה של גברים.
ברוסיה לדוגמא: ישנה כוונה להעלות גיל הפרישה לגברים מ-60 ל-65 עד שנת 2028, וגיל הפרישה לנשים יועלה מ-55 ל-63 עד שנת 2034.
התאחדות העובדים הרוסית (KTR) מסרה עוד כי התוחלת חיים של גברים ביותר מ-60 מחוזות ברוסיה נמוכה מ-65 שנים, עיתון אינדיפנדנט הבריטי לפי הציג הערכה של KTR כי בעקבות העלאת גיל הפרישה כ-40% מהגברים ברוסיה וכ-20% מהנשים לא יאריכו חיים כדי להגיע לפנסיה, לכן חשוב שתהיה קורלציה בין גיל הפרישה תוחלת החיים ויתרת הזמן להנות מימי החסד הללו, מכאן גם בישראל עולה הדיסוננס בין הרצון להקל על תקציב המדינה והפנסיות ורווחת הפרט.
משרד עורכי דין מזרחי& מויאל ושות'
