על פי ההלכה היהודית, אשר בית דין הרבני נוהג ופוסק לפיה, בגידה יכולה להוות עילה לגירושין. יש להוכיח במפורש כי אכן נעשה מעשה בגידה מצד מי מבני הזוג, ואין להסתפק בטענות בלבד.
כלומר, מדובר במצב שבו הצד הבוגד נתפס 'על חם', או כאשר הוא נתפס מודה במעשה בגידתו.
אם נמצא כי האישה אכן בגדה ("זנתה תחתיו"), הדבר כרוך בשורה של סנקציות אשר מחמירות עם האישה באופן ברור. זאת, להבדיל ממצב שבו נמצא כי הגבר הוא שבגד ("הלך לרעות בשדות זרים").
כפיית גט: בגידת האישה מהווה עילה מידית לגירושין והבעל יוכל לכפות על האישה לקבל ממנו גט אף אם איננה חפצה בכך, ומעוניינת בשלום בית.
במצב זה, בית הדין הרבני יחייב את האישה להתגרש, ללא כל אופציה לפיוס ולשלום בית ביניהם.
לעומת זאת, במצב שבו הגבר בוגד הוא רשאי לבקש סליחה מאשתו ולנסות להגיע עמה לשלום בית, במידה וחפץ בכך. בית הדין בדרך כלל לא יחייבו את הגבר במתן גט ולהתגרש ממנה כאשר הבגידה בוצעה באופן חד פעמי. אך אם הגבר בגד באשתו עם מספר נשים ("רועה זונות") או באופן מתמשך עם אישה אחת, בית הדין הרבני יתייחס לכך בחומרה רבה יותר, וייתכן שיחייבו ליתן גט לאשה.
אובדן זכויות כספיות: במצב בו האישה בגדה היא תאבד את כתובתה ותוספתה, זכותה לקבלת מזונות מהבעל, דבר שעלול להוות סנקציה חריפה ביותר כלפי האישה, במיוחד אם היא תלויה בו כלכלית. יחד עם זאת, בגידת האישה תשפיע אך ורק על זכותה לקבלת מזונות עבורה, יודגש כי וזכותה לקבלת מזונות עבור הילדים איננה נפגעת.
לעומת זאת, במצב שבו הבעל בוגד הדבר בדרך כלל אינו כרוך בנקיטת סנקציה כלכלית כלפיו, כדוגמת תשלום מזונות גבוהים יותר לאישה. לעתים בית הדין הרבני יכפה עליו לשלם לאישה את דמי הכתובה ותוספתה.
הזכות לנישואים: כשהאישה בוגדת, בהתאם לכלל לפיו "אישה נואפת אסורה לבעלה ולבועלה", היא איננה רשאית להתחתן עם הגבר עמו בגדה. כמו כן, לא תוכל להתחתן בשנית עם הבעל שבו בגדה, לאחר שהם התגרשו.
לעומת זאת, אם הבעל בגד, הוא איננו מוגבל מלהינשא לאישה שעמה הוא בגד.
קביעת ההורה המשמורן: קביעת ההורה אשר יחזיק בזכות למשמורת פיזית על הילד נקבעת אך ורק בהתאם לעקרון העל של טובת הילד. לפיכך, הגם שבתי הדין הרבניים מתייחסים בחומרה רבה לבגידה מצד האישה, אין בכך כדי להשפיע על זכותה לקבלת משמורת על הילדים.
זאת, אם המלצת פקידת הסעד והתסקיר יקבעו כי טובת הילד הנה כי האישה תחזיק במשמורת עליו.
כאשר המדובר בגירושין על רקע של בגידה, קיימת חשיבות מיוחדת לשלב מרוץ הסמכויות.
כלומר, השלב שבו יוכרע באיזו ערכאה יתנהלו הליכי הגירושין בין הצדדים: בפני בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. שכן, בעוד שבית הדין הרבני הנו בעל הסמכות הייחודית לדון בהליך הגירושין עצמו, קיימות סמכויות מקבילות לו ולבית המשפט לענייני משפחה לגבי יתר הליכי הגירושין, כגון קביעת תשלום המזונות, משמורת הילדים, הסדרי ראיה, חלוקת הרכוש וכדומה. לפיכך, מי שמעוניין, לדוגמא, שהליכי הגירושין שלו עקב מעשה בגידה יתנהלו בפני בית הדין הרבני, צריך להקדים ולהזדרז לבצע פתיחת תיק גירושין בפני בית הדין הרבני.
זאת באופן שהוא יבקש לכרוך עם התביעה את אותם ההליכים שקיימת בהם סמכות מקבילה גם לבית המשפט לענייני משפחה.
לאור האמור, ההמלצה לכל מי שנזקק להליך גירושין עקב מעשה בגידה, להתייעץ מוקדם ככל הניתן עם עו"ד משפחה על מנת לבחור את המהלך הנכון אסטרטגית עבורו ולכלכל את צעדיו בהתאם.
