התרת נשואין

התרת נשואין כאשר אחד מבני הזוג  מחוסר דת  לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית), התשכ"ט-1969.

לאחרונה הגיעה אל למשרדנו לקוחה שביקשה לסיים את חיי הנישואין שלה שעלו על שרטון. ונזקקה לסיוע משפטי משום שבעלה מנוי על הדת היהודית ואילו היא חסרת דת.

חוק זה עוסק במצב המיוחד של אוכלוסיית זוגות מעורבים רבים בישראל ובעולם. כאשר זוג נשוי מורכב מבני שתי עדות שונות כגון יהודי ומוסלמית, נוצרי ודרוזית, יהודי הנשוי לבת דת ההינדית או כאשר בני זוג שניהם חסרי דת, או כאשר אחד מבני הזוג שייך לאחת הדתות והאחר חסר דת, או זוג מעורב כאשר אחד מהם חסר דת. חוק זה מתייחס גם לזוגות חד מיניים , או בני זוג שפסולים לחיתון מכוח הדין הדתי אישי ומתגלע סכסוך המחייב פרידה, נדרש להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה להתרת נישואין. 

מהו הליך התרת נישואין?

למעשה מדובר בהליך חלופי לגירושין. בישראל כיום נישואים וגירושין יערכו על פי הדין הדתי – אישי. ברם, כאשר הנישואים נערכו בהליך חלופי של נישואים אזרחיים, במדינה זרה היות ובני הזוג אינם יכולים להינשא בישראל? במקרה כזה, הרי שאין תוקף לנישואין שלהם בארץ, משום שהדין הדתי-אישי כלל לא מכיר בעצם הנישואין. לדוגמא: נישואין בין יהודי לנוצרייה, או בין מוסלמי ליהודייה, אינם מוכרים על פי הדין המוסלמי או הנוצרי או היהודי. כך שאין לבני הזוג אפשרות להתגרש בארץ, משום שהם בעצם לא נשואים לכאורה- לפי הדין הדתי.   סעיף 1 לחוק התרת נישואין קובע: "עניני התרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי יהיו בשיפוטו של בית משפט לענייני משפחה (בחוק זה – בית המשפט) אלא אם כן על פי הוראות חוק זה נתונה סמכות השיפוט לבית דין דתי".

עיקרון הזיקה לישראל

בית משפט לענייני משפחה ידון בתביעה כאשר ישנה זיקה לישראל כאשר:

שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים.

בן הזוג המעוניין להתגרש הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל.

מקום מושבו של בן הזוג שרוצים להתגרש ממנו הוא בישראל.

מקום מושבו של בן הזוג המעוניין להתגרש הוא בישראל ומקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל.

לאיזה בית משפט תוגש?

למעשה נדרש להגיש תביעה, לבית משפט לענייני משפחה במחוז בו מתגורר הזוג, או לכתובת האחרונה בו התגורר יחד בעבר, ומחויבת בתשלום אגרה כדין.

על פי איזה דין  ידון בית המשפט

כיוון שמדובר בנישואים מעורבים שחלק מהם בני הזוג אינם אזרחי ישראל הרי ש:

אם בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בהתרת הנישואין של בני הזוג, בית המשפט ידון בהתרת הנישואים בהתאם לדין שחל על התרת נישואין במקום מושבם המשותף של בני הזוג. אם אינם גרים באותה מדינה, ידון בית המשפט בהתרת נישואיהם לפי הדין שחל במדינה שבה גרו יחד לאחרונה, ואם לא גרו כלל יחד באותה מדינה, ידון בית המשפט בהתרת הנישואין על-פי הדין שחל במדינה שבני הזוג הם אזרחיה. אם בני הזוג אינם אזרחיה של אותה מדינה, ידון בית המשפט בהתרת נישואיהם על פי-הדין שחל במדינה שבה נערכו הנישואין.

אם אף אחת מהאפשרויות לעיל לא מאפשרת לבית המשפט להכריע לפי דין שיחול על שני בני הזוג, רשאי בית המשפט לדון בעניינם של הצדדים על-פי הדין שחל במקום מושבו של אחד מבני הזוג, כפי שייראה לבית המשפט צודק בנסיבות העניין.

האם ישנה הסכמה להתרת נישואין של בני הזוג?

כאשר ישנה הסכמה של בני הזוג, הרי שנגיש תובענה להתרת נישואין בהסכמה בה שני הזוג מבקשים מבית המשפט להתיר את הנישואין. ואילו כאשר אין הסכמה הרי, שהתביעה תוגש  על ידי הצד המעוניין שיהיה התובע שבה יסביר לבית המשפט מדוע מבקש להתיר את הנישואין, ואילו הצד שכנגד יהיה הנתבע שיגיש כתב הגנה ויציג את עמדתו בקשר לתביעה.

מה נדרש להגיש לבית המשפט עם התביעה?

  • התובע יגיש לבית המשפט הצהרה על גבי טופס 43א לתקנות סדר הדין האזרחי שעניינה תצהיר נלווה ערוך לפי תקנות סדר הדין האזרחי של התובע  ביחס להיותו חסר דת, האם המיר את דתו, ואם אכן מאיזו דת, האם הוטל לנצרות, האם קיימת בידו תעודת המרת דת, האם עבר טכס דתי המשויך לדת כלשהי, פרטי הוריו סבו וסבתו ומה הייתה ההשתייכות הדתית שלהם , האם המירו את דתם או ערכו טכס המשויך לדת כלשהי. היכן נישא לבת זוגו ומי ערך האם היה טכס דתי ומי העדים שנכחו. וכן לציין את פרטי בן הזוג ופרטי הוריו והורי הוריו, ומה השיוך הדתי שלהם.
  • מועד הנישואין, היכן נערכו ומי ערך אותם, לצרף את צילום תעודת הנישואין. חשוב להדגיש כי כיוון שטכסי נישואין אלו נערכים בחו"ל, הרי נדרש לצרף תרגום משפה זרה אחרת לעברית ע"י מתורגמן מאושרת ע"י משרד התרגום שביצע את תרגום תעודת הנישואין, מאומתת ע"י נוטריון.
  • לצרף תמצית רישום ממשרד הפנים (המעיד כי בני הזוג רשומים כנשואים במשרד הפנים).
  • לצרף צילום תעודת זהות.
  • לצרף ספח תעודת זהות בו פירוט ילדי בני הזוג.
  • תצהיר של אדם המכיר את התובע היכרות ממושכת וכי חסר דת ולא משויך לדת כלשהי, וכי הוא הוריו והורי הוריו(סבו וסבתו), לא עברו אף טכס דתי המשויך לדת כלשהי. זאת מידיעה אישית המבוססת על היכרות ממושכת.

 

כאשר מדובר בהתרת נישואין בהסכמה הרי שכלל מסמכים אלו יוגשו לגבי שני המבקשים. וכאשר אין הסכמה, הרי שהצד הנתבע יגיש יחד עם כתב ההגנה את כלל המסמכים הללו, בשינוי של טופס 43ב המתייחס לבן הזוג.

דיון בדלתיים סגורות

הדיון יהיה בדלתיים סגורות אלא אם כן בית המשפט החליט אחרת.

לסיכום:

 בהליך זה אפשר לדרוש ולהגיע להסכמה בכל הסוגיות שקיימות בכל הליך גירושין, כולל משמורת על הילדים, רכוש וכספים.

כמו כן עם קבלת החלטה בבית המשפט לענייני משפחה תוכלו לשנות את מעמדכם במשרד הפנים. 

שתפו את הטור

המשרד מזרחי & מויאל ושות' נוסד על ידי עורך הדין אריק מויאל בשנת 2006 עורך דין בעל תואר ראשון בהצטיינות ותואר שני ( LL.M)
המשרד מתמחה בדיני מקרקעין, דיני משפחה, צוואות, ירושות, עזבונות.

משרדנו נותן ליווי ויעוץ בהתנדבות בשי"ל נשר. עו"ד דוד מזרחי מעביר הרצאות בנושא יפוי כוח מתמשך, צוואות, ירושות ומוסמך על ידי האפוטרופוס לערוך יפוי כוח מתמשך.

משרדנו עורך עשרות יפויי כוח מתמשך ואף לעיתים מגיע לבתי אבות ולבית הלקוח.

טורים נוספים

דיני משפחה

רוצים להתגרש? לא חייבים לרוץ לעו"ד !!!

רוצים להתגרש? לא חייבים לרוץ לעו"ד !!! כעת נציג בפניכם דרך המוזילה עליות בצורה משמעותית ידעתם שיש הליך שנקרא ישוב סכסוך?? כיום, תחילת הדיונים בענייני

דילוג לתוכן