לאחרונה הגיע למשרדי לקוח שביקש את עזרתי בשל הרעת תנאים חמורה במקום עבודתו. המעסיק באופן חד צדדי, ללא אישורו או הסכמתו, וללא ביצוע שימוע, העביר אותו ממקום עבודתו בחיפה למקום עבודה חדש בעיר חדרה, לעסוק שלא במקצועו, משכורתו פחתה בשליש בשל הפחתה בשעות העבודה. הלקוח פנה אליי בייאוש "אני רוצה להתפטר אבל פוחד כי לא אקבל פיצוים אז אישאר אין מה לעשות". הסברתי ללקוח כי המחוקק נתן דעתו לגבי סיטואציה זו ומאפשר לעובד למעשה להתפטר באופן עצמאי ויחד עם זאת לא לאבד את הזכויות הקשורות בפיצויי הפיטורים.
סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים , תשכ"ג-1963 קובע: "מי שעבד שנה אחת ברציפות…ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פיצויי פיטורים". מכאן שהכלל הוא, שלאחר שנת עבודה זכאי עובד בתנאי שפוטר על ידי מעסיקו לפיצויי פיטורים. ברם, ישנם מספר חריגים לכלל זה ובכללם סעיף 11 (א) לחוק תחת הנושא התפטרות אחרת שדינה כפיטורים.
סעיף זה קובע כי במידה ועובד התפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודה, רואים את התפטרותו לעניין החוק כפיטורים. כלומר החוק במצבים מסוימים מאפשר לעובד להתפטר בדין מפוטר ולזכות בפיצויי הפיטורים.
אין די בתחושתו הסובייקטיבית של העובד, אשר חש כאילו תנאי עבודתו הורעו כביכול, אלא עליו להוכיח קיומה של תשתית עובדתית אובייקטיבית, אשר תמחיש באופן ברור את הרעת תנאי עבודתו.
מקרים בהם שינוי בתנאי העבודה ייחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה כקבוע בחוק הם שונים ומגוונים, לדוגמא:
- שינוי מקום עבודה או תפקיד
- קיפוח במתן תנאים סוציאליים (חופשה שנתית, דמי הבראה, שעות נוספות וכדומה)
- עיכובים בתשלום שכר עבודה
- צמצום ימי העבודה באופן ניכר והפחתת השכר.
- ביטול הסעות לעבודה על ידי ועל חשבון המעביד
- העתקת מקום העבודה למקום מרוחק ממקום מגורי העובד
חשוב להדגיש כי החוק מתוך ראיה מפוקחת של המציאות ביחסי העבודה פותח צוהר למקרים נוספים:
נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו
המקרים בהם הוכרו ה"נסיבות האחרות שביחסי עבודה" כהתפטרות בדין פיטורים נוגעות, במקרים רבים, למצבים בלתי צפויים ביחסי העבודה בין עובד למעביד, אשר בהתקיימם כי אז – יחוש העובד כי יש להביא להפסקת יחסי העבודה ביוזמתו, כאילו עשה זאת המעביד, ולדוגמא:
- יחס משפיל כלפי עובד שהוביל להידרדרות במצבו הנפשי
- התקנת מצלמות נסתרות במקום העבודה שהוביל לאובדן האמון בין הצדדים
- מעביד המתעלם מהוראות הקשורות בבטיחות בעבודה והתנהגות זו מסכנת את שלום העובד
- הטלת חובה על העובד לעבוד באופן קבוע בשעות נוספות וממושכות
- יחס פוגעני ומתנכר של המעביד או הממונה על העובד כלפי העובד
במקרים הללו של הנסיבות האחרות בית הדין לעבודה נותן משקל רב לתחושה הסובייקטיבית של הצדדים, ובוחן האם במצבו הסובייקטיבי של העובד לא ניתן להמשיך במקום העבודה עקב התנאים ויחסי העבודה שהתדרדרו הין העובד והמעביד.
פרקטיקה הזו תיושם באירועים מסוימים שעוגנו בפסיקות בית הדין לעבודה שעיקרם מהם תנאי עבודה שהורעו באופן מוחשי תוכרע על פי כלל הנסיבות הספציפיות אשר הביאו להתפטרות העובד.היינו לשלוח מכתב התראה מסודר למעביד בו להתריע על הרעת התנאים שחלו ולבקש לתקנם לפי סעיף לפי סעיף 2 (ב) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001. ולאחר מכן במידה והדברים לא יתוקנו לשלוח מכתב פיטורים, שהדין יראה בהם כמפוטר ויאפשר לעובד לזכות בכספי הפיצויים. ראוי להדגיש כי ישנם חריגים נוספים לחוק שמאפשרים זאת כגון: התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי לפי סעיף 6 לחוק, התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות לפי סעיף 7א לחוק, התפטרות של עובד עונתי לפי סעיף 11(ב) לחוק, התפטרות על מנת להתגייס למשטרת ישראל / שירות בתי הסוהר לפי סעיף 11א לחוק ועוד.
משרד עו"ד מזרחי &מויאל ושות'
