במסגרת שיתוף ידע מקצועי אדון היום בענייני חדלות פרעון. לקוחות רבים פונים אליי בשאלות רבות ומגוונות בעניין זה, אך נוכח המצב הכלכלי הקשה השורר כיום אתעכב על רובד מסוים של אנשים קשי יום, נכים שכל הכנסתם עומדת על קצבת נכות של המוסד לביטוח הלאומי ובשל מצוקות החיים נקלעו להליך חדלות פרעון זאת בהסתמך על פסיקה תקדימית סוציאלית של בית המשפט העליון.
הלכת לשצ'נקו פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון
בתאריך 11.2.2020 ניתנה החלטת בית המשפט העליון בתיק רע"א 6353/19 אנטולי לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי.
כתבו השופטים: נועם סולברג, דוד מינץ ויעל וילנר: "נוכח אופיה המינימלי של הגמלה, צמצומה באמצעות תשלום חודשי, גם בסכום נמוך, עלול להיות הרה גורל לגבי החייב ויכולתו להתקיים בכבוד"
החלטה זו קבעה למעשה כי במקרה בו לחייב אין הכנסה חודשית מלבד קצבת קיום של המוסד לביטוח לאומי בשל נכותו, לא יחויב בתשלום חודשי לנושיו. פסיקה זו מהווה אור גדול עבור חייבים עם מוגבלות הלכה זו מחייבת את הערכאות של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום. בפעם הראשונה בית המשפט פסק כי לא ניתן להתייחס לחייב בקשיחות לב בחוסר הבנה, תוך רמיסה ברגל גסה והתעלמות מוחלטת מהמוגבלות שלו.
כאשר אדם עם מוגבלות מגיע לכדי פשיטת רגל, ומתקיים מקצבת הנכות, שהיא הכנסתו היחידה ואין הוא מסוגל לעבוד, הרי שחל איסור לנכות תשלומים לאנשים להם הוא חייב כסף מקצבת הנכות שלו. לא ניתן לגעת בקצבת נכות זו! אם נגבו מהאדם תשלומים לקופת הליך פשיטת הרגל, האיסור על גביית הכסף יעשה מיידית, גביית הכספים תופסק ואף תוחזר. ומעבר לכך, היא תוחל בדיעבד, וכספים שנגבו מהקצבת המל"ל – יוחזרו, זאת ככל שניתן להחזירם. (הלכת עוידה – רע"א 6999/20 [פורסם בנבו])
יש לבחון את עיקרון תום הלב
המשמעות הדברים היא שחייבים בעלי מוגבלות אכן זכאים להגנה תחת 'הלכת לשצ'נקו', ברם, הם חייבים לחסות תחת עקרון תום הלב הפועל על החייב ואשר ייבדק על ידי המנהל המיוחד ובית המשפט . לשצ'נקו נכה המתקיים מקצבת הביטוח הלאומי, בן 46, הוכיח לבית המשפט כי צבר חובות בתום לב ולא בשל מעשי תרמית או עניינים הגובלים בפלילים. בערעור שהגישו נושיו טענו שהוא עובד מדי פעם בעבודות מזדמנות ולכן הדבר מעיד על יכולתו להשתכר. בבדיקה שערך בית המשפט נקבע כי אין בעבודות מזדמנות אלו כדי למנוע מלשצ'נקו מלהגיע לחרפת רעב.
כספים מוגנים
כאשר החייב אינו מסוגל לעבוד בשל נכות שמקורו בקושי בריאותי או נפשי, והכנסתו היחידה היא גמלת הביטוח הלאומי. כי אז, כספים אלה מוגנים מפני הנושים לפי סעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, כספים אלו משמשים את החייב לצורכי מחייה בסיסיים – לקיום מינימלי. ולכן לא ניתן לדרוש מהחייב לחסוך מצרכיו החיוניים הקיומיים לצורך תשלום החובות .
בכל מקרה נבדוק כושר השתכרות
חריג להחלטה זו הינו מצב בו חייב מקבל קצבת ביטוח לאומי. ברם, יחד עם זאת אך בכל זאת יכול למצות את כושר השתכרותו ולצאת לעבוד. במקרה כזה, אין לקבל את הטענה שהחייב פטור מתשלום חודשי לקופה, בשל העובדה שהוא מתקיים רק מגמלה, שכן מצופה מהחייב לסייע בפירעון חובותיו, גם אם מיצוי כושר ההשתכרות שלו, יביא למעשה להפחתת סכום הגמלה אותה הוא מקבל.
מה עושים בפועל במקרה דנן?
ככל שהתשלום החודשי של אדם במעמד זה בהליך חדלות פירעון או בהליך פשיטת רגל הוא גבוה, ניתן לשקול להגיש בקשה להפחתתו, על סמך הלכת לשצ'נקו. את הבקשה יש להגיש לפני הממונה על הליכי חדלות פירעון ככל ומדובר בהליך לפי חוק חדלות פירעון ולבית המשפט ככל ומדובר בהליך המתנהל לפי פקודת פשיטת הרגל, ויוחלט לאחר בחינת העניין לעומק, במידה והבקשה תידחה את הבקשה, הרי שיש להגיש ערעור לערכאה המתאימה (הוחלט על ידי הממונה אז לבית המשפט השלום, הוחלט על ידי בית המשפט המחוזי אז לבית המשפט העליון.
