חובה אבסולוטית על אב לשלם מזונות לילדיו

חובה אבסולוטית של אב לזון את ילדיו החל בבני זוג יהודים בלבד

מהי החובה וכלפי מי?

חובה זו מקורה בדין האישי הדתי היהודי. ובעניינו מתייחסת לבני הדת היהודית. בסעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט 1959: אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו ושל בת זוגו, לפי הוראות הדין האישי החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

על פי הדין האישי היהודי מדין תורה חלה על האב חובה אבסולוטית לזון ולכלכל את ילדיו עד גיל 6. ואת ילדיו מגיל 6-15 חלה חובה אבסולוטית  לשאת בצרכים ההכרחיים מכוח תקנות הרבנות הראשית תש"ד. מגיל 15-18  הורחבה תקנת הרבנות הראשית תש"ד גם לגילאים אלה. על פי המשפט העברי חלה חובה על האב לשאת במזונות בגילאים הללו מכוח דיני צדקה. כלומר, אין הוא חייב להיפגש עימם לאהוב אותם, אך הוא חייב לפרנס אותם עד גיל 18. זאת ללא תנאים והתניות ואפילו מצבו הכלכלי קשה, ואפילו הוא נכה, ללא הכנסה, חי מקצבה ואין לו לפרנס את עצמו.

מאין שואב הדין האישי את ההנחה הזו?

חוסר השוויון בהטלת החובה הבלעדית על האב בסיפוק הצרכים ההכרחיים של קטינים נבע, מחוסר השוויון שהיה קיים בעבר בין האב לבין האם. בנגישות למעגל העבודה, בעבר האב הוא זה בלבד שיצא לעבוד ולפרנס את המשפחה כאשר האם הייתה עקרת בית ודאגה לגידול הילדים. לכן נוצר מצב בו, האב היה בעל ההכנסה  הבלעדי, שיכול ומסגול לייצר הכנסה, לכן ניתן היה להבין ולהצדיק את הטלת מלוא החובה, לספק את צרכיו ההכרחיים של קטין, על  האב. יש לזכור כי התמורות במעמד האישה התרחשו לאורך שנים ובהדרגתיות והמצב העכשווי הוא תוצאה של מאבק ארוך וממושך.

מה לגבי האם היא לא חייבת לזון את ילידה?

בחובה מדין צדקה חייבת האם במידה שווה לאב, בכפוף ליכולתה הכלכלית. משכך, קובעת ההלכה המשפטית כי חיוב האם במזונות ילדיה יקום רק כאשר ידה של האם משגת מעבר לפרנסת עצמה -כלל האמידות, והחיוב במקרה כאמור ניתן כדי מחסורם של הילדים, ובתנאי שאין לילדים דרך להתפרנס משל עצמם.

מה נכלל בחיוביי האב?

צרכים החיוניים-הכרחיים שהם: מזון, הלבשה והנעלה, מקום מגורים ואחזקת מדור, צורכי חינוך, צרכים רפואיים. מטפלת לגידול הילד כאשר האם אינה יכולה לטפל בעצמה. באשר לגן ילדים, הרי שנבחין בין גן עירוני שעלותו נמוכה, המסתיים בשעות הצהריים שמהווה חלק מהצורך של הילד להשתלב בחברת ילדים אחרים. לבין מעון יום שנובע מצורך של האם כדי שתצא לעבוד ותפרנס את עצמה ואת ילדיה. כאשר גן עירוני נתפס כצורך הכרחי וחלה על  האב חובה לשאת בו במלואו, הרי שמעון יום נתפס "כמותרות" וצורך עודף, שמטרתו שחרור האם ליציאה לעבודה, ולכן האב והאם נדרשים לחלוק באופן שווה בהוצאות מעון היום. עקרונית האב יחויב במזונותיהם של ילדיו על פי צרכיהם ולא לפי מידת עושרו ונכסיו.

מהו הסכום המינימאלי בו יחויב האב?

הסכום נע בין  1,200 עד 1,500 ש"ח מזונות בסיס לילד בתוספת מדור ומחצית ההוצאות החריגות. סכום מזונות הילדים לרוב מוצמד למדד. בזיקה להלכת ורד, כאשר מדובר ביותר מקטין אחד, סכום המזונות אינו אמור להיקבע באופן לינארי, כלומר, אין לחשב מזונותיהם של מספר ילדים כמכפלת גובה צרכיו של ילד אחד. כאשר מדובר במספר ילדים החישוב אינו מכפלה של 1,200 ש"ח כפול מספר הילדים, אלא פחות מכך, שכן מתחשבים שככל שמספר הילדים עולה כן חלקו היחסי של כל אחד מהילדים בהוצאות . ברם, שככל שמספר הילדים גודל יותר – כן גדלה קצבת הביטוח הלאומי המשולמת בגין הילדים.

האם יש חשיבות לזמני השהייה של הקטין אצל אביו גם מתחת לגיל 6?

לאחרונה בתי המשפט ואין קו אחיד לכולם, נוטים להתחשב בעת בה הקטין שוהה בבית אביו, וככל שעולה השהות בבית האב, כך גוברת ההבנה כי יש צורך להקל ולהפחית בסכום, נוכח העובדה כי האב מכלכל את ילדו ונושא בעול הכספי ודרך כך באופן טבעי והגיוני פוחת הנטל הכלכלי אשר רובץ על כתפי האם.

מה קורה בגילאים 6-18?

בפסק דין של בית המשפט העליון בע"מ 919/15 נפסק כי מעתה יהיה שיוון בנטל המזונות בין ההורים. בהלכה חדשה זו נקבע כי עד גיל 6, ישלם האב את דמי המזונות, באופן אבסולוטי. ברם,  מגיל 6 , ישאו שני ההורים יחד בחובה זו, בהתאם לזמני השהות של כל אחד מהם עם הילדים ובהתאם ליחס ההכנסות שלהם. כאשר מדובר על ילד בגיל 6-15 חישוב מזונות הילדים יתבצע בחישוב של יחס רמת ההשתכרות והיכולת הכלכלית של ההורים, צרכי הילד, יחס זמני השהות של ההורים הילד. כאשר מדובר במשמורת משותפת האב אינו חב במזונות לאישה אלא חב בהוצאות הילדים בהתאם להוצאותיו.

הורה מרכז

בעטיו של פסק דין נקבע גם כי אחד ההורים עשוי להיקבע כהורה מרכז לענייני הכספים.

האם יתכנו חריגים?

• • בפסק דין 2480/04 של כבוד השופט גרינברגר,בבית משפט לענייני משפחה בירושלים נקבע כי אב שמצבו מיוחד האב כי הוא סובל מנכות קשה של ניוון שרירים, ועקב כך אינו מסוגל לעבוד. האב מקבל קצבת נכות וקצבת ניידות בסך כולל של 3,686ש"ח. לטענתו, הוצאותיו עולות על הכנסות הקצבאות שמקבל, ועומדות על 4,100 ש"ח. ובמצבו חסר כושר השתכרות עכשווי ועתידי. לכן האב אינו מסוגל כלל לשלם מזונות עבור הקטינה.

• כבוד השופטת אספרנצה אלון, ב: 36444-01-17, קבלת ערעור למזונות זמניים וקביעת מדור הפחיתה 50% מהמקובל, זאת מתאריך 26.02.2017. ערעור למחוזי על פסק דין במסגרת פסק דין למזונות זמניים שאין צורך בתשלום מדור. כבוד השופטת אספרנצה קיבלה את בקשת הערעור, הסבירה שאנחנו עדיין תחת הדין האישי המפלה בין גבר לאישה, כיום יש כמה גישות להפחתת שיעור המדור הנעות בין 25% ל 50% וקבעה בפסק דין זה הפחתה של 50%. 

• כבוד השופט ארז שני, בפסק דין 64031-11-16, הפחית 50% במזונות הזמניים של הילדים ללא צורך במדור, זאת מתאריך  29.12.2016. הורים לשני ילדים מעל גיל 6  במשמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווה. האמא מרוויחה 15,000 נטו בחודש ל 80% משרה והאבא 17,600 נטו. כבוד השופט שני קובע שהמזונות הזמניים יהיו 1,400 לילד אחד ולפי הלכת ורד 1,100 לילד השני, כלומר 2,500 ש"ח לשני הילדים יחדיו אך לאור חלוקת זמני השהות ושכר ההורים שהסכום יופחת ב 50% כל שהמזונות הזמניים  יהיו 1,250 ש"ח לשני הילדים. החשוב והמיוחד בפסק דין זה הוא, לאור חלוקת זמני השהות השווה קובע כבוד השופט שני שאין כל צורך בתשלום מדור.

האם ניתן לשוב לבימ"ש ולשנות?

לבית המשפט הסמכות לשנות את יחס תשלום מזונות הילדים בכל עת! בהתאם להתרשמותו  בעבר בהליכים קודמים או בהליך הנוכחי הנדון לפניו, כי צרכי ילד מסופקים במלואם באופן ישיר על ידי האב.

מה קורה כאשר האב אינו משלם למרות החובה?

 כאשר האב אינו משלם את דמי מזונות הילדים, ניתן לפנות לביטוח לאומי. הביטוח הלאומי לא תמיד ישלם את מלוא סכום המזונות שנפסק בפסק הדין. אולם, כאשר הוא פועל לגביית החוב מן האב, הוא גובה את מלוא הסכום שנפסק בפסק הדין, ולכן כאשר האב ישלם, יועבר ההפרש של התשלום לאם.

מה עושים כאשר האב פושט רגל?

גם כאשר אב במצב זה הוא אינו פטור מחובתו זו. ובמידה ולא ישלם, הרי שהדבר יכול לשמש כעילה לביטול הליך בעניינו וכך ייחשף להליכי גבייה פוגעניים והאגרסיביים כגון צו מעצר ועיקולים.  

חשוב לדעת הטבות במס להורה הנושא במזונות ילדיו:

הורה המשלם מזונות לילדיו זכאי לנקודת זיכוי ממס הכנסה. כמו כן הורה המגדל את ילדיו בנפרד מבן זוגו זכאי אף הוא לנקודת זיכוי ממס הכנסה.