בעקבות פערי הכוחות האימתניים שבין המעסיק והעובד המחוקק יצר עבור העובד חוקי מגן שמטרתם להגן ולשמור עליו. חוקים קוגנטים, כובלים, שלא ניתן לוותר עליהם. כך שאפילו שעובד יוותר עליהם מרצונו או עקב לחץ של המעסיק, עדיין לא יהיה תוקף לוויתור זה והחוק נועד לשמור עליו ויעמוד על קנו על אף ולמרות הוויתור, ובמידה וזכויות אלו הופרו הרי שהעובד רשאי לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה.
לכאורה נראה מוזר, אדם יכול לוותר על הזכות שלו. אולם, למעשה אם נבחן את הדברים לעומק נגלה כי יש בכך היגיון רב, נוכח פערי הכוחות והחולשה של העובד אל מול המעסיק. חוקי מגן אלו מקורם בדין האנגלי שהובאו בימי המנדט הבריטי, ושורשיהם נטועים עמוק בהיסטורית המאבק לרווחת העובד. סקירת חוקים אלו תסייע להבין את החשיבות הרבה של חוקים אלו.
חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א 1951 – חוק שנוצר להבטיח איזון בין חיי העבודה והחיים האישיים של הפרט. הוא תוחם את אורכו של יום עבודה ל-8 שעות ביום או 45 שעות שבועיות ומסדיר את נושא התמורה והתנאים עבור שעות הנוספות. קובע את יום המנוחה ומשכו אשר יקבע לפי דתו של העובד. עובד רשאי לסרב לעבוד בימי מנוחה האסורים לעבודה לפי דתו וכן קובע את הגמול בעבור השעות הנוספות – לפחות 125% עבודה בימי מנוחה – לפחות תגמול של לפחות 150%, קובע את ההפסקות במשך היום ותווי ניצולם.
חוק חופשה שנתית, התשי"א 1951 – חוק זה מסדיר את הזכות לחופשה שנתית וקובע את החובה להעניק אות, מפרט את אורכה, חובת ניצולה וצבירת ימי חופש. קובע תשלום עבור דמי חופשה ואופן תשלומם, מגביל את היכולת לצבור ימי חופשה.
חוק הגנת השכר, התשי"ח 1958 – חוק זה קובע את מועד ואופן תשלום השכר וקובע שתשלום השכר יהיה תמיד במזומן או באמצעות תחליף מזומן כגון המחאה לפירעון מידי, העברה בנקאית. קובע איסור על תשלום בסחורה אלא אם הוסכם במסגרת הסכם קיבוצי מתן הטבות, כגון החזקת רכב, ארוחות. מטיל על מהעביד חובה להפיק תלוש משכורת בכתב בו פירוט לגבי חישוב השכר, תקבולים וניכוי חוב, אוסר עיקול מלא של השכר, על המעסיק לוודא שלעובד יישאר במקרה של עיקול, סכום השווה לגובה הבטחת הכנסה. החוק מתייחס בחומרה לנושא הלנת שכר וקובע פיצויים בגין הלנה.
חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג 1963 – חוק זה פורש רשת סוציאלית לרווחת המפוטר, בדרך של מתן ביטחון כלכלי לתקופה שלאחר סיום יחסי העבודה. החוק מגדיר זכאות שלפחות שנת עבודה. החוק גם מגדיר מקרים של מתפטר בדין מפוטר עקב הרעה בתנאי העבודה כגון: התגייסות לשירות סדיר בצה"ל, אישה לאחר לידה המזכים פיצויי פיטורים.
חוק דמי מחלה, תשל"ו 1976 – החוק מסדיר את זכאות העובד לשכר בימי מחלה של עובדים במשרה מלאה או חלקית המקבלים שכר חודשי, כולל מחלת ילד, מחלת בן זוג, מחלת הורה, הריון, טיפולי פוריות ולידה.
ישנם עוד חוקים רבים וחשובים נוספים כגון: חוק שכר מינימום, התשמ"ז 1987,
חוק עבודת נוער, תשי"ג 1953, חוק עבודת נשים, תשי"ד 1954, חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, התשמ"ז 1987, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח 1998 וכך עוד חוקים נוספי רבים.
האם ועד עובדים יכול לוותר על חוקי המגן בשם העובד?
העובד או נציגות עובדים אינם יכולים לוותר על זכות מהזכויות המוענקות בחוקים אלו, אף לא בחוזה אישי או בהסכם קיבוצי, לא בכתב ולא בהסכמה בעל פה.
על כתפי מי מוטל נטל ההוכחה בעת תביעה?
חלה חובה על המעסיק לנהל מערכת רישומים ביחס לעובד כך שבעת תביעה יציגם בפני בית הדין לסתור את הטענות.
האם הסכם קיבוצי יכול לפגוע בתנאי החוק?
אין בהסכמים שנחתמים במסגרת הסכם קיבוצי ובכלל זה סיום יחסי עבודה, לרבות כתבי ויתור, הודאות סילוק או הסכמי פשרה, כדי לפגוע בזכות עתידית שקמה לטובת עובד.
לסיכום: חוקי המגן לטובת העובד, הינם תוצר היסטורי של מאבק עיקש וממושך בין סקטור המעסיקים למיניהם ובין לוחמי זכויות העובד וכל הישג הוא תוצאה של מאבק. שכן, כל ויתור של מעסיק לטובת העובד בא על חשבון הרווחיות הרנטבילית ולא מתוך הבנה ורצון של המעסיק. לכן, ההבנה היא כי מה שהושג עד כה יעוגן כחוקי מגן שעובד או מעסיק לא יוכל לפגוע או לוותר עליהם, ובעת פגיעה כלשהי בתי הדין לעבודה יחלצו לטובת העובד.
משרד עורך דין מזרחי &מויאל ושות'
