יצר הנקמנות

במסגרת תפקידי כעו"ד לעניני משפחה יצא לי לזהות כיצד יצר הנקמה פעמים רבות מכשיל אותנו בקבלת החלטות..

למרות העובדה כי אנו אנשים נאורים מפותחים משכילים המפעילים שכל ישר ותובנות התנהגותיות וכלכליות, מחשבים איזו דרך תפיק לנו את התועלת הרבה ביותר, לחלקנו קיים יצר  קדום ופרימיטיבי שפועם ומשתלט עלינו להכתיב לנו את הדרך אשר לוטה בערפל כאשר אין בו רנטביליות (רווחיות) ממונית או נפשית.

יצר הנקמנות מקורו עוד בימי בריאת עולם עת קין קינא במנחה של הבל לבורא עולם והמית אותו. יצר זה התפתח עם השנים והפך לחלק בלתי נפרד מהווייתנו ויצר מקרים אין ספור ברבות השנים, יש שיכנו אותו בשמו האחר "אגו", וכאשר האגו נפגע יצר הנקמנות משתלט והשכל הישר מסתלקים. במאמר זה אנסה בקליפת אגוז להעלות את חלקן של תופעות הנקמנות בין בני זוג כפי שנגלו לעיני במרוצת השנים ומהן כדאי ללמוד פרק חשוב.

נקמנות בין בני זוג

1. פגיעה נפשית בילדים: 

למצער במצב פרידה זה, הילדים נחשפים והופכים להיות חלק מהמאבק, דברי ההורים איש על רעהו משפיע עליהם, הם נוטים לנקוט עמדה ולצדד באחד ההורים, במקרים רבים הופכים בעל כוחם לשותפים פעילים בסכסוך, דבר זה למצער גורם במהרה לניקור הורי.

 

2. פגיעה נפשית בבני הזוג וביכולתם לממש פרק ב' בחייהם: 

כאמור, תהליכי גירושין שיצר הנקמנות מעורב בהם יתנהלו בערכאות משפטיות ולא בהליך גישור. הליך שנמשך  זמן ניכר ואף שנים, כך שהצדדים לא מתפנים נפשית או עניינית לעסוק בפרק ב' בחייהם. 

 

3. תלונות שווא במשטרה: 

לעיתים  נוטה צד לסכסוך למעשה חמור וקיצוני וזאת על מנת לנקום בבן הזוג, בדמות הגשת תלונה במשטרה אודות תקיפה ואלימות פיזית או תקיפה מינית כביכול של אונס או מעשה מגונה בכוח,  כלפי בן הזוג או כלפי ילדים המשותפים. בעקבות כך בן הזוג נחשף למעצר, חקירה, הרחקה מנשוא התלונה, נקיטת סנקציות שונות נגדו, יצירת רישום פלילי, העמדה למשפט והליך פלילי, או למשל הלשנה במקום העבודה וכו'.

 

4. תלונות שווא ברווחה:

לעיתים מוגשת תלונת שווא בשירותי הרווחה על התעללות בקטין חסר ישע, או תקיפת קטין חסר ישע, דבר שמוביל בהכרח לדיווח למשטרת ישראל על כל המשתמע מכך ונקיטת סנקציות והרחקה במפגש עם הקטין.

 

5. מונעת הבנות והסכם גירושין:

תחת האפשרות להתגרש בכבוד וברוח טובה בהסכמות מכבדות שיביאו למיטב ההישגים לשני הצדדים, להבנות בנושא הרכוש הדירה והילדים המשמורת המזונות והסדרי הראייה. לא אחת מניע את הצדדים יצר הנקמה, וכך נוצר מצב בו הזוג נקלע לגירושין בקונפליקט, אלמנט שמחייב מעורבות של בתי משפט לענייני משפחה או בית דין רבני.

 

6. נזק ממוני: 

בשל העובדה כי נפסל הליך בהסכמה, הרי שמכורח הנסיבות יש צורך להיעזר בשרותי בית המשפט לענייני משפחה או בית דין רבני, עניין זה דורש הוצאות כספים רבות ועלויות גבוהות לתשלומי אגרות ושכר טרחת עורכי דין.

 

7. פשיטת רגל:

דרך פעולה נוספת במסגרתה מחליט אחד הצדדים לנקוט שיטת תמות נפשי עם פלישתים הינה בדרך של להפסיק לעבוד, להכניס את העסק האישי או המשפחתי לחובות-עתק, מדומים או אותנטיים, ולפנות להליך של פשיטת רגל.

8. הברחת נכסים: 

בזיקה לסעיף 6 דרך נוספת למלחמה כלכלית הינה כאשר בן הזוג החל משיכת סכומי כסף גבוהים במזומן מחשבון הבנק, נטילת הלוואות ומשיכתן במזומן, העברת כספים פיקטיבית לקרובי משפחה כביכול כהחזר הלוואה, צמצום אחוז המניות בחברה על ידי עסקאות השקעה מדומות, תיעול הפעילות העסקית בחברה לחברה חדשה שרשומה על שם צד ג', הברחת נכסים באמצעות  רישום רכוש על שם צד ג'.

9. משמורת משותפת: 

אחת הדרכים להעניש כלכלית את הצד השני הינה להגיש בקשה למשמורת משותפת וכך להפחית משמעותית את תשלום המזונות.

 

10. האזנות סתר: 

תופעה פלילית זו נפוצה הרבה יותר ממה שידוע, כך קורה לעתים רבות בן הזוג מבצע האזנת סתר לפלאפון או לטלפון או מניח מכשיר הקלטה ברכב או במשרד או עוקב אחר הודעות הווטסאפ  וכך קורה כי למרבה הצער, המשטרה לא אוכפת את החוק בכל הנוגע להאזנות סתר שהושגו בעירה על החוק, ובתי הדין הרבניים מתעלמים לעתים מהוראות החוק ומקבלים ראיות אסורות, שהושגו תוך האזנת סתר, תו איבוד הפרטיות והאינטימיות של בן הזוג.

 

11. סרבנות גט:

תופעת נקמנות נוספת בקרב בני זוג הינה סרבנות גט כך קושר בן הזוג את בן זוגו ונוקם בו. עיכוב בקבלת הגט שנתיים מיום הגשת תביעת הגירושין לבית הדין הרבני, מוגדרת כמצב של סרבנות גט הן מצד האישה והן מצד הגבר. במרבית המקרים הסיבות לסרבנות הגט של אחד מבני הזוג נובעות מסכסוכים ממוניים, חוסר רצון והשלמה לסיים את מערכת הנישואין ופגיעה באגו ורצון לנקום. מעבר לסנקציות אשר בית הדין הרבני יכול להטיל על סרבני הגט כגון, שלילת רישיון נהיגה, הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ, מאסר בפועל וסנקציות רבות נוספות, קמה גם עילת תביעה נזיקית. דהיינו, ניתן לתבוע את הצד שכנגד בשל נזק שנגרם בשל הסרבנות. זאת משום שבית במשפט לענייני משפחה נוטה לראות בקשר בין בני הזוג כחוזה מחייב, כי אז ניתן לתבוע פיצויים מכוח הפרת חובה חוזית – חובת תום הלב בחוק החוזים.

 

לסיכום ההמלצתי לשמור על התא המשפחתי, לא צלח? לערוך הסכם גירושין/פירוק שיתוף ע"י עו"ד מוסכם הבקי בדיני משפחה, והכי חשוב לשמור על בריאות נפשם של הילדכם.

 

משרד עו"ד מזרחי & מויאל ושות' 

 

http://greenbook.co.il/card/8325/11517