למשרדנו לאחרונה הגיע לקוח שעבר גירושין לא קלים, לאחר חתימת הסכם הגירושין וההסדרה של הילדים בין הצדדים, החל הלקוח להרגיש מילדיו ניכור מסיבי שנגרם על ידי האם. הלקוח מבועת וכאוב ישב והסביר כי גרושתו מסיתה את הילדים נגדו ווגורמת במעשיה לניכור הורי ומעוותת את המציאות לילדיה כך שהם לא רוצים יותר לראותו.
ניכור הורי הוא מצב שבו אחד מההורים מסית את הילד או מפריע בקשר בין הילד לבין ההורה השני, לרוב מתוך מניעים של כעס, נקמה או רצון לשלוט. תופעה זו נפוצה בעיקר לאחר פרידה או גירושין, אך היא יכולה להתרחש גם במערכות משפחתיות שבהן ישנן מתיחות בין ההורים. על אף שמדובר בתופעה רגשית, ניכור הורי יש לו גם היבטים משפטיים חשובים, במיוחד כאשר הוא פוגע בזכויות ההורה המנוכר ובזכויות הילד.
מהו ניכור הורי?
ניכור הורי מתאר את התהליך שבו הורה מונע, מסית או משבש את קשרו של הילד עם ההורה השני, בדרך שעשויה להוביל את הילד לפתח עוינות כלפי ההורה המנוכר. ניכור הורי אינו תמיד ברור או גלוי, ולעיתים התופעה נבנית בהדרגה, במטרה לגרום לילד להתרחק מההורה השני או להרגיש כעס כלפיו ללא סיבה מוצדקת.
ניכור הורי יכול להתבטא בדרכים רבות, כמו:
- הפצת מידע שקרי או מעוות על ההורה השני.
- הסגת הילד מרצונו להתקשר עם ההורה השני.
- ניכור בהבעות רגשיות )כגון הצגת הילד כצד במאבק או מתן תחושת אשם על קשר עם ההורה השני(
הפן המשפטי של ניכור הורי
- פגיעה בזכויות ההורה המנוכר
ההורה המנוכר נפגע באופן ישיר כאשר הילד מנותק ממנו או נחלשות קשריו איתו. מבחינה משפטית, יש להכיר בכך שמדובר בזכות יסוד של ההורה – זכותו לקיים קשר עם ילדו. במדינת ישראל, מערכת המשפט מתייחסת ברצינות רבה למקרים של ניכור הורי, שכן מדובר בהפרת זכות הילד להיחשף לכל אחד מהוריו.
פסקי-דין של בית המשפט העליון הבהירו כי זכות ההורה להיות בקשר עם הילד היא זכות בסיסית ומרכזית. כאשר ניכור הורי קיים, הדבר משפיע לא רק על ההורה המנוכר אלא גם על טובת הילד, שזכאי לשמור על קשר עם שני הוריו.
- ניכור הורי וההשלכות על הילד
הילד שמסומן כ"צד" במאבק בין ההורים עלול להיות נתון למועקה רגשית קשה. במקרים חמורים של ניכור הורי, הילד עלול לפתח רגשות של אשמה, בלבול ותחושת נטישה. בנוסף, הוא עלול לסבול מקשיים רגשיים בהתפתחותו האישית וביחסיו עם אחרים, כולל בני משפחתו ועמיתיו בבית הספר.
מנקודת המבט המשפטית, חשוב להכיר בכך שהילד לא תמיד יכול להבין את מהות הקונפליקט בין הוריו. בתי המשפט רואים בכך פגיעה בטובת הילד, ולכן פעמים רבות יתערבו בתהליך ההוצאה לפועל של זכויות ההורה המנוכר במטרה למנוע נזק נוסף.
- החוק וההיבטים המשפטיים של ניכור הורי
המשפט הישראלי מכיר במצבים של ניכור הורי, וישנן דרכים משפטיות לטפל בתופעה:
- פנייה לבית המשפט: כאשר הורה מאמין שהילד סובל מניכור הורי, הוא יכול לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לשנות את הסדרי המשמורת, או לקבוע שהילד יעבור טיפול, בין אם באופן עצמאי ובין אם עם ההורה המנוכר.
- המלצות מומחים: פעמים רבות בית המשפט יקבע מינוי של מומחים (כגון פסיכולוגים ויועצים משפחתיים) על מנת לאבחן את מצבו הרגשי של הילד ולבחון את ההשפעה של הניכור ההורי על הילד. המומחים יעריכו אם יש צורך בנקיטת צעדים משפטיים, כולל שינוי במשמורת או קביעת זמני שהות שונים.
- הסדרת הקשר עם ההורה המנוכר: בית המשפט יכול לקבוע תכנית טיפולית לשני ההורים והילד על מנת לשפר את הקשר ולסייע בשיקום הקשר בין ההורה המנוכר לילד. במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי להורות על יצירת קשר בעזרת צד שלישי (למשל, פסיכולוג), או על קיום מפגשים עם הילד בהשגחה.
- ההגנה המשפטית על הילד
בהליך משפטי שבו מעורב ניכור הורי, הילד עצמו מהווה את המרכז של התהליך. בתי המשפט בישראל דוגלים בגישה שבודקת את טובת הילד בראש ובראשונה. על פי עקרונות טובת הילד, קיימת חובה לספק לילד את האפשרות לשמור על קשר עם שני הוריו, בתנאי שהקשר לא מסכן את שלומו או את בריאותו הנפשית.
במקרים של ניכור הורי, הילד עשוי להידרש להיבדק על ידי אנשי מקצוע על מנת להבין את עמדותיו, את תחושותיו ואת סיבותיו לדחייה כלפי ההורה המנוכר. הילד יכול להביע את רגשותיו בפני בית המשפט, ובמקרים מסוימים, ההורה המנוכר יקבל את ההזדמנות לפתח מחדש קשר עם הילד בהנחה שהקשר לא מהווה סיכון לילד.
- סנקציות משפטיות
במקרים חמורים של ניכור הורי, ייתכן שבית המשפט יטיל סנקציות על ההורה המנכר, כמו הגבלת זמני השהות של הילד עימו או אף הוצאת צוים משפטיים המגבילים את פעולתו. במקרים נדירים, כאשר ניכור הורי פוגע בצורה קשה ומתמשכת בילד, בית המשפט יכול לשקול שינוי במעמד המשמורת והעברתה להורה השני.
סיכום
ניכור הורי הוא תופעה עם השלכות רגשיות ומשפחתיות חמורות, והיא נחשבת לפגיעה הן בזכויות ההורה המנוכר והן בטובת הילד. במקרים של ניכור הורי, המערכת המשפטית נדרשת להתערב על מנת להבטיח את טובת הילד ולשמור על זכות ההורה לקשר עם ילדו.
כפועל יוצא מכך, קיימת רגישות יתר וחשיבות רבה בכל הנושאים הנלווים לגירושין ולהסכמי גירושין אשר יתבצעו על ידי ההורים.