מה המרחק בין ניהול משק בית משותף לידועים בציבור

מה המרחק בין ניהול משק בית משותף לידועים בציבור?

במסגרת שיתוף ידע מקצועי משפטי להלן כתבה אודות ניהול משק בית משותף לידועים בציבור:

 

תחילה נסביר מהו המושג ידועים בציבור?

ידועים בציבור הם בני זוג אשר אינם נשואים, אך עדיין נחשבים מבחינה משפטית כזוג בעל זכויות וחובות. ישראל של היום נעדרת חקיקה מסודרת בנושא, הקובעת מי הם ידועים בציבור. לכן, הקביעה האם זוג הוא ידוע בציבור, נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.  בישראל כיום הסטטוסים המוכרים על ידי המדינה ורשומים במסמכים הרשמיים של משרד הפנים הינם: רווק, נשוי, גרוש, ואלמן, ואילו המושג ידועים בציבור  הוא מצב משפטי שנדרש להילחם ולהוכיח אותו בבית המשפט על ידי הצד הטוען לו.

 

מדוע זוגות בוחרים לחיות כידועים בציבור?

  • איסור דתי – כהן וגרושה, אנשים שיהדותם מוטלת בספק; עגונה ועוד כהנה וכהנה.
  • חוסר חשיבות לדת – זוגות שאינם מייחסים חשיבות לטקס הנישואין הדתי פורמאלי.
  • חסרי דת – כל מי שהינו חסר דת ואינו יכול להינשא נישואים דתיים.
  • מטעמי נוחות וחישוב כלכלי –  זוגות רבים חוששים לאבד זכויות סוציאליות בשל הנישואין כגון פנסיה, תגמולים, חישובי מס.

 

כיצד איך נוכיח?

כיוון שאין מעמד זה מעוגן בחוק, הרי שבית המשפט באמצעות פסיקות קבע שני מבחנים עיקריים: 

ניהול משק בית משותף וניהול חיי משפחה – לא מתוך צורך אישי של נוחות וכדאיות כלכלית שמסוכם בין בני הזוג, משק משותף זה צריך לכלול מזון, לינה, הלבשה, מגורים בבית משותף. אין חובה שתהא קורלציה במאזן הכוחות הכלכליים, אלא ניהול משק בית שהוא פועל יוצא טבעי של חיי משפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה המצביע על רצון לקשור את חיי בני הזוג יחדיו, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם אם מכספו ומיכולתו את חלקו – שיתוף במאמצים ובאמצעים לשם קיום הצרכים של בני זוג והמשפחה, כקשר המבוסס על חיים משותפים בלי לבוא בברית הנישואין תוך ניהול חיי אישות ומשפחה שמבוססים על קשר מהותי של שני שותפים לחיים זוגיים, ולא רק מגורים למראית עין או מטעמי נוחות או משיקולים כלכליים.

 

מי צריך להוכיח?

בשונה מנישואין אותם ניתן להוכיח באמצעות תעודת נישואין או באמצעות הרישום במשרד הפנים, עת נבקש להוכיח הרי שנטל ההוכחה לקיום קשר של ידועים בציבור מורכב הרבה יותר ומוטל על כתפיו של הטוען לו. 

 

כיצד נוכיח?

המבחן העיקרי לידועים בציבור הוא האם בני הזוג התכוונו לקשור את גורלם יחד בשותפות גורל ולא הסתפקו בקשר זמני ולא מוגדר. הסכמה על שותפות גורל  נוכיח באמצעות עדים שיעידו כי בני הזוג חיו תחת קורת גג אחת במשך תקופה וניהלו משק בית משותף. באמצעות הוכחת קיום חשבונות בנק משותפים, ילדים משותפים לבני הזוג,  הסכם חיים משותפים עליו חתמו בני הזוג.

מה משך הזמן שבני זוג צריכים לחיות יחדיו?

עקרונית נדרש זמן ארוך. אולם יחד עם זאת, בפסקי דין בבית משפט לענייני משפחה בית המשפט קבע כי די בשלושה חודשים כדי לחסות בצילה של הגדרה של ידועים בציבור. בתי המשפט בישראל נוקטים בגישה גמישה שעניינה פרק הזמן הינו תלוי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה לגופו ומוטיב הזמן אינו חזות הכול ואינו השיקול היחידי.

לסיכום: אם נשאל האם מגורים משותפים וניהול משק בית משותף מוביל בהכרח להכרה בסטטוס חשוב של ידועים בציבור? הרי  שהתשובה שלילית. כיוון שעסקינן בעניין שהטוען לו נדרש להוכיח אותו בבית המשפט, הרי שבית משפט יבחן את אומד דעת הצדדים, היינו שאכן בני הזוג קיימו חיי שיתוף זוגי מתוך כוונה אמיתית לקשור את גורלם תוך בחינת ראיות תומכות, לכן מגורים משותפים וניהול משק בית משותף שנעדר תימוכין לחיי זוגיות וקשר גורלות לא בהכרח יעניק סטטוס ידועים בציבור.

שתפו את הטור

המשרד מזרחי & מויאל ושות' נוסד על ידי עורך הדין אריק מויאל בשנת 2006 עורך דין בעל תואר ראשון בהצטיינות ותואר שני ( LL.M)
המשרד מתמחה בדיני מקרקעין, דיני משפחה, צוואות, ירושות, עזבונות.

משרדנו נותן ליווי ויעוץ בהתנדבות בשי"ל נשר. עו"ד דוד מזרחי מעביר הרצאות בנושא יפוי כוח מתמשך, צוואות, ירושות ומוסמך על ידי האפוטרופוס לערוך יפוי כוח מתמשך.

משרדנו עורך עשרות יפויי כוח מתמשך ואף לעיתים מגיע לבתי אבות ולבית הלקוח.

טורים נוספים

דיני משפחה

רוצים להתגרש? לא חייבים לרוץ לעו"ד !!!

רוצים להתגרש? לא חייבים לרוץ לעו"ד !!! כעת נציג בפניכם דרך המוזילה עליות בצורה משמעותית ידעתם שיש הליך שנקרא ישוב סכסוך?? כיום, תחילת הדיונים בענייני

דילוג לתוכן