בעידן בו האמצעים הטכנולוגיים מעניקים למעסיק יכולות פיקוח איכון וניטור של "האח הגדול" להלן סקירה מקצועית במסגרת שיתוף ידע מקצועי ביחס לרובד מסוים מכלל הרבדים השונים של יכולות המעסיק לעקוב אחר העובד באמצעות הרכב.
בשנים האחרונות בשל חוסר היכולת להעניק תוספות שכר הסכמים עם האוצר, מצאו המעסיקים והעובדים מכשיר יצירתי חליפי בדמות הטבות שונות לעובד שמטרתן להעניק לעובד הטבות כספיות במקום תוספת שכר כגון מכשיר פלאפון, רכב, מימון חדר כושר והטבות נוספות מבלי להפר את הסכמי המסגרת של השכר. אולם, לעניין זה יש לדעת כי כאשר העובד מקבל רכב מהמעביד, זו מעין מלכודת דבש והעובד חושף את עצמו ואת בני משפחתו אשר משתמשים ברכב למעקב רחב וצמוד של המעביד.
מה נתוני המעקב של מערכת האיכון?
ובכן המערכת מאפשרת מסד נתונים רחב ביותר של התנהגות הרכב והנהג כמפורט להלן:
זמני הנעה וכיבוי הרכב, נתונים בדבר מהירות נסיעה, מעקב צמוד אחר מסלול הנסיעה, איתור ורישום סטיות ממסלול הנסיעה, מעקב אחר ביצוע עבירות תנועה, סיבובים חדים ואי שמירת מרחק בין כלי רכב ומעקב אחרי זמני המתנה כאשר הרכב פועל ובכלל זאת יכולת שליטה לשם הפסקת פעילות הרכב והשבתתו.
רמת קרינה גבוה
פרט נוסף חשוב ביותר הינה רמת הקרינה המופקת ממכשיר האיכון שמותקן ברכב. בפסק דין 2994-06-19 של בית הדין לעבודה עתרה הסתדרות העובדים נגד רמת קרינה מייננת גבוה החורגת מהמותר, בשל התקנת מכשיר האיכון ברכב.
האם לגיטימי שמעסיק יעקוב אחר העובד באמצעות הרכב?
אם נחשוב היטב נמצא כי האמצעים אשר מאפשרים מעקב זה הם בראש ובראשונה נכסים של המעסיק הרכוש הפרטי שלו, מכשיר הפלאפון והרכב ואיסוף הנתונים הוא לגבי רכוש שלו. כמו כן המעסיק יטען כי הדבר נועד למטרות ניהול נכון של העסק, התייעלות, ופיקוח על העובד שאכן יעשה את הנדרש ממנו בזמן העבודה.
לאלו שיטענו מה רע בכך?
נשיב כי המעקב אינו מוגבל והוא מתרחב גם לזמנו החופשי של העובד עת מצוי במנוחה בביתו. מתרחב גם לגבי בני משפחתו של העובד שעושים שימוש ברכב, ועומד בניגוד מוחלט לזכויות יסוד בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וחוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981, "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו מהווים פגיעה בפרטות". לאדם יש מרחב אישי באורחותיו, דרכי נסיעותיו, המקומות בהם הוא שוהה (בזמנו הפרטי, בשעות הפנאי, בסידוריו האישיים) אשר מהווים את רשות היחיד ומידע פרטי שלו ובחוק יסוד חופש העיסוק.
מה מעסיק צריך לעשות?
בתי הדין לעבודה לאחר פסק דין איסקוב, עמדו על כך שזכותו של עובד לפרטיות במקום העבודה אינה מוחלטת ויש לאזנה מול זכות הקניין של המעסיק אשר כוללת את הזכות לנהל את מקום העבודה. לכן, רצוי שהמעסיק יסביר ויעדכן את העובד מראש על האפשרות לקבל מידע אודות נסיעותיו של העובד בזמן העבודה. המעסיק גם אינו רשאי לעשות שימוש במידע החורג מן המטרה הראשונית לשמו נאסף, הינו למטרות חיוניות לעבודה כך שהפעלת מעקב נדרשת איכון כמו איתורן כפוף לחובת תום הלב ועליו להיות להיות מידתית וסבירה על ידי המעסיק. כך לדוגמא ביחס למעקב אחר טכנאים ואנשי שירות – משרות שמצריכות התניידות רבה, הרי שלגיטימי וזאת בזמן העבודה ולא בזמנו החופשי של העובד. בית הדין לעבודה יבחן כל מקרה לגופו לפי הנסיבות והמקרה ייטה לערוך איזון בין הזכות לפרטיות של העובד והצורך של המעסיק לפקח ליעל להגביר ולפתח את הרנטביליות של עסקו.
כפתור בורר נסיעות
מעסיק המבקש לחסוך מעצמו את עניין המעקב רשאי להתקין ברכב שמעניק לעובד כפתור בורר נסיעות, בו העובד יתעד את הנסיעות הקשורות בעבודתו בלבד וימנע ותיעוד הנסיעות הפרטיות.
