במסגרת שיתוף ידע משפטי אציג בפניכם מהי הכרזה על סכסוך עבודה, מושג שנשמע רבות בעת סכסוכי עבודה, אך מעטים יודעים מה משמעותו.
מהי הכרזה על סכסוך עבודה
חוק יישוב סכסוכי עבודה יצר מנגנון הגנה מפני שביתות שעניינו, כי נדרשת הכרזה על סכסוך עבודה טרם פתיחה בשביתה. במילים אחרות אומר המחוקק לצדדים לסכסוך אני מבין שאתם בקונפליקט ויתכן מצב בו תוכרז שביתה – שהינה הנשק של העובדים כדי להשיג הישג ממשי. ברם, טרם נקיטה בצעד דרסטי זה יש להכריז על סכסוך עבודה שהוא מעין רמזור מתריע שטומן בחובו פסק זמן מדוד בו יצטרכו הצדדים לשבת יחד ברצינות על מנת לנסות לפתור את המחלוקות.
פסק זמן להידברות
החוק בניסיון ליצור גשר והידברות קבע מסגרת זמן שתהווה פסק זמן, במהלכה אין לפתוח בשביתה במשך 14 ימים וזאת על מנת לאפשר לצדדים לנהל משא ומתן לשם גישור על פני הפערים בכדי לנסות להגיע להסדר שירצה את הצדדים ללא צורך בנקיטת אמצעי השביתה.
עובדים שיחליטו לשבות ויבקשו לזכות בסעדים והגנות של בתי הדין לעבודה ידרשו להישמע לגדרי החוק.
מי הצדדים לסכסוך?
נהוג לחשוב ומעסיקים נוהגים לטעון כי הכרזה על סכסוך עבודה עומדת רק לארגון עובדים. אולם, בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו בפסק דין מכון דוידסון, הגדיר סכסוך עבודה כפי שעולה בסעיף 2 לחוק יישוב סכסוכי עבודה: "סכסוך בין מעביד לעובדיו או לחלק מהם"
הצדדים לסכסוך העבודה כפי שעולה בסעיף 3 לחוק הינם:
"המעביד וארגון העובדים המייצג את רוב העובדים שהסכסוך נוגע להם, ובאין ארגון כאמור – הנציגות שנבחרה על ידי רוב העובדים האלה בין לכל ענין ובין לסכסוך העבודה הנדון"
כלומר אף אין ארגון עובדים שמעורב – גם הנציגות שנבחרה על ידי רוב העובדים.
מהן העילות להכרזה על סכסוך עבודה?
העילות הן רבות ומגוונות ואין רשימה סגורה בכללן:
- התנגדות המעביד לייסוד והקמה של ארגון עובדים.
- סכסוך עקב כריתת הסכם קיבוצי.
- מחסור בכוח אדם.
- זכויות עובד שהופרו כגון: שחיקת שכר קיפוח זכויות סוציאליות עוד.
מה המעסיק יכול לעשות?
בתום תקופת פסק הזמן שקבע המחוקק המעסיק רשאי לפנות לבית הדין האזורי לעבודה לקבלת צו מניעה על מנת לנסות למנוע את השביתה.
מה הם הסיכויים?
ככל שהשביתה ומטרותיה חוקיות, ככל והעובדים פועלים במסגרת החוק – כך יקטנו סיכויי המעסיק לקבל צו מניעה.
