רצף זכויות

רצף זכויות פנסיוניות בגופים ממשלתיים.

לאחרונה הגיע למשרדי עובד מדינה שפרש לגמלאות במסלול של  פנסיה תקציבית.

האיש שעבד במערכת הביטחונית במוסד ביטחוני מסוים הופתע לגלות שמספר שנים, משנות הותק לפנסיה, הוחסרו וביקש את הסיוע המשפטי בעניין הבא. 

עוד טרם עבד בעבודה ביטחונית הועסק ברשות ציבורית במשך 8 שנים.  לימים, עזב את עבודתו זו לטובת עבודה במוסד הביטחוני. עת עזב עבודתו זו חתם על חוזה רציפות זכויות עם הרשות, לפי סעיף 10א להסכם הכללי שנחתם ביום 22.7.1976 בין ממשלת ישראל לבין מרכז השלטון המקומי ושפורסם בילקוט הפרסומים מספר 2267. 

שעניינו הסכם בין ממשלת ישראל ובין מרכז השלטון המקומי לרציפות זכויות פנסיוניות של עובד אשר עבר מבעלות אחת – היינו ממקום אחד למשנהו, ישמור על רצף הזכויות הפנסיוניות שצבר בבוא העת כאשר ייצא לגמלאות יקבל את הגמלה המושלמת ממקום עבודתו האחרון, כאשר מקום העבודה הקודם משלים את החלק בו עבד במחיצתו. הרציונל שעמד מאחורי הסכם זה הינו עידוד מוביליות של כוח אדם איכותי בין הגופים הללו. נספר כי חוזה זה נחתם על ידי מרשי עם כלל הגורמים החשובים והמורשים ברשות, ראש הרשות וגזבר הרשות והעתק ממנו נשלח לגוף הביטחוני אליו עבר. 

מרשי אף הגדיל ועשה, פנה שלח אף בעצמו את החוזה למנהל כוח אדם במוסד הביטחוני וביקש אישרור – ואכן כך נעשה. אגף כוח אדם השיב לו בכתב כי העניין הוסדר.

מוטיב חשוב ביותר במעברים ממערכת אחת לאחרת, הוא לא למשוך את כספי הפיצויים. שכן אז נשמטת הזכות לגרירת זכויות הגמלה.

כמו כן, בדרך כלל מציבים בחוזה מספר תנאים: 

כגון לפרוש לגמלאות בגיל מסוים ותנאים נוספים שונים.לימים עת החליט מרשי לפרוש לגמלאות, ואז הוברר לו כי את חמש השנים בהן עבד לא ישולמו על ידי הגוף הבטחוני.

מבירור מעמיק עולה כי ישנו גורם חשוב ומשמעותי ביותר, אשר מוסמך לאשר את החוזה והוא משרד האוצר. 

במקרה דנן, משרד האוצר לא היה צד לחוזה, לא אישר אותו ולא היה מודע לו. שכן, הגוף הביטחוני לא שיתף את האוצר בעניין. 

להווי ידוע כי כל עניין הפנסיות התקציביות של גופי הממשלה מחייב אישור בלעדי של האוצר שאמון על העוגה התקציבית הכללית של המדינה כולה. וללא אישורו ואפילו שהגוף הביטחוני אישר החוזה לא יצא לפועל.

משמעות הדבר היא כי הפנסיה של מרשי תפוצל לשניים, ולמעשה ישלם בכל פנסיה שיקבל בכל אחד מהגופים מס הכנסה, מס בריאות, ביטוח לאומי והורדות אחרות בנפרד – פרט שינגוס ויפחית את הפנסיה.

בבג"צ 135/75 נקבע כי הבטחה מנהלית יש לקיים. זאת בתנאים הבאים: אם נותן ההבטחה הוא בעל שררה גורם מוסמך, ההבטחה שניתנה היא בגדר סמכותו, נתן אותה מתוך כוונה שיהיה לה תוקף משפטי וכך קיבל זאת הגורם לו ההבטחה ניתנה. ההגינות הציבורית דורשת כי ההבטחה תקוים, כאשר יש בכוחו של הגורם המבטיח לקיימה ואפילו לא שינה האזרח מצבו לרעה בעטיה של הבטחה זו. וכך לאורך השנים בית הדין הארצי לעבודה פסק בהתאם ונתן תוקף למימוש הבטחות מנהליות שעומדות בקריטריונים שהציב בג"צ, כך שבתי הדין לעבודה פסקו בהתאם להלכות הללו. 

יתרה מזאת זכויות אלו מעוגנות אף בחוק שירות המדינה (גמלאות) נוסח משולב התש"ל- 1970 פרק ו' עובדים שעברו אל השירו או ממנו סעיפים 82,83. ובתקשי"ר בסעיף 85.941 שעניינו חישוב תקופות שירות.

בבדיקה שערכתי מצאתי מספר אירועים משיקים של עובדים שעבדו ברשויות מקומיות שונות ועברו לגופים  ממשלתיים . 

מוזמנים ליצור קשר משרד עוכי דין מזרחי & מויאל ושות'