לא אחת מבקשים בני זוג מעורך הדין, להגיש בקשה לבית המשפט לשינוי כספי מזונות, כאשר לטענתם יש שינוי נסיבות. ובכן חשוב להדגיש ולהסביר כי לבקשה כזו נדרש כי יתרחש שינוי נסיבות מהותי, היינו משמעותי! שתהיה לו השלכה, פרמננטי קבוע ולא זמני, כזה שלמעשה ישמש פקטור משמעותי של גורם משנה מצב, ולא כל שינוי קל ולא משמעותי. כזה שלא ניתן היה לצפות אותו מראש. אלא שגם זאת בסייגים, וזאת ביחס לכל שינוי שנדרש הגדלה או הפחתה.
שינוי נסיבות מהותי יכול להיחשב כאשר:
ירידה ביכולת ההשתכרות: כאשר לפתע מתרחשת ירידה משמעותית ביכולת של אחד ההורים להשתכר כמו עת עקב התרחשות תאונה או מחלה, אשר גרמו לנכות, פציעה, ואי יכולת לעבוד וירידה משמעותית בכושר העבודה ובהשתכרות או פיטורים ממקום העבודה, היינו האם קיים חשש לגבי השלכות לעתיד שמא לא יוכל בן הזוג לאתר מקום עבודה מפרנס אלטרנטיבי. כאשר פקטור משמעותי ביותר הוא המבט צופה עתיד היינו האם מדובר במצב זמני או שמא פרמננטי קבוע.
שינוי משמעותי בצרכי הילדים: כאשר שינוי הנסיבות מקורו בשינוי הצרכים הבסיסים של הילדים. במקרים בהם הילד לוקה לפתע חלילה, במחלה שדורשת הקצאת אמצעים נרחבת, או כאשר נדרש להעמיק את ההוצאות עקב צרכי חינוך והשכלה של הילד כאשר מתגלה צורך כזה.
ראיות חדשות: כאשר בן זוג מציג בפני בית המשפט ראיות אחרות שונות חדשות שלא היו ידועות לבית המשפט עת פסק את רף המזונות, ראיות כאלו שיש בהן כדי להצדיק את שינוי הסכום שפסק בית המשפט. לדוגמא: נחשפים נכסים שהוסתרו שהוברחו לאחרים בני משפחה, חברים או לחו"ל, הכנסה משמעותית של בן הזוג שהוסתרה, זכייה גדולה שלא הובאה לידיעת בת הזוג, קבלת ירושה משמעותית או תקבולים כספיים לא צפויים ואשר משקפים מצב כלכלי איתן, שונה לחלוטין מזה שהוצג כביכול לבית המשפט.
לא כל שינוי נסיבות יגרור בהכרח שינוי ברף המזונות: כאשר תלוי ועומד בין שני הצדדים הסכם גירושין, בכללו נכרך עניין המזונות בית המשפט שמדובר שנערך בהסכמת הצדדים ואשר קיבל תוקף של פסק דין, הרי שעל המערער לעניין שינוי הנסיבות מוטל נטל הוכחה כבד במיוחד להוכיח שינוי נסיבות מהותי בעת הגשת התובענה, לאור כך שחובת המזונות אינה יציר פסיקתו של בית המשפט, אלא תוצר הסכם של הצדדים עצמם שנעשה לאחר מחשבה ושיקול דעת שלהם עצמם, הכולל מאזן שלם של אינטרסים שכל אחד כרוך וקשור באחר, ואין החיובים וההסדרים שבו נפרדים ומנותקים זה מזה. לא על נקלה יתערב בית משפט באשר הוסכם ומעת שמדובר בהסכם גירושין כולל וכאשר ההתערבות תהא במקרים חריגים ביותר, הואיל ויש להביא בחשבון את המשא ומתן בין הצדדים וכאשר צד זה או אחר מוותר בנושא אחד ומקבל בנושא אחר. משכך אין מקום, לטענה בדבר שינוי נסיבות ועל כן שינוי בנושא המזונות, כאשר משמעות האמור בפועל ביטול חלקי של ההסכם בעוד ששאר ההסכם יעמוד בעינו, ועל מנת לעמוד בדרישת סף יש להוכיח ראשית שינוי נסיבות עובדתי מצד המבקש. אלא אם כן מבחין בית המשפט כי ישנה פגיעה בטובת הקטין, כי אז ייטה להתערב על מנת למנוע פגיעה זו. הצדדים יצטרכו לכבד את עיקרון סופיות הדיון ולבוא בפני בית המשפט את כלל העובדות על מנת שבית המשפט יקבל החלטה.
בהלכת פייגה קבע בית המשפט:
"אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות"
יחד עם אין מראש אחידות והדבר תלוי בבית המשפט או השופט הדן בבקשה שכן ישנן גישות שונות.
