החלטתי לעשות קצת סדר בנושא שירה איסקוב שבעלה הואשם בנסיון לרצוח אותה.
"שלילת אפוטרופסות" להורה בגין עבירה פלילית חמורה
ראו כיצד אנו מקובעים במחשבות שלנו. איך אנחנו מקבלים דברים כברורים מאליהם, כאילו זה הדבר הכי טבעי בעולם.
האם הייתם מסכימים שמי שפגע בכם פיזית נפשית , תקף, אנס, רצח, ניסה לרצוח, יהיה אחראי עליכם ויחליט לגבי תחומים שונים בחייכם איפה תלמדו מתי תתחסנו ואם בכלל יסכים לחסן אתכם? אבסורד שיגרום לכם להתקומם נכון?
אם אומר לכם כי אב שביצע מעשים אונס בביתו או מעשה סדום בבנו או שניסה לרצוח את רעייתו שנדון והורשע בגין כך, עדיין קובע לגבי עתידו וכל מהלך חייו של הקטין הנפגע. בעקבות הניסיון לרצח של שירה איסקוב בידי בן זוגה ואחרים נוספים דוגמתו, זירזה הוועדה לקידום מעמד האישה, ברשותו של חבר הכנסת פורר והעבירה את התיקון ה-19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בתאריך 14.12.2020 בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. שעיקרו, שלילת האפוטרופסות להורה בגין עבירה פלילית חמורה.
מהו אפוטרופוס?
אפוטרופוס הינו אדם או תאגיד, שתפקידו לדאוג לכלל צרכיו של מי שאינו מסוגל או שמתקשה לנהלם בעצמו כראוי. זמנית או באופן קבוע. זאת על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962.
הורה נחשב לאפוטרופוס טבעי
על פי סעיף 14 לחוק, "הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים" האפוטרופוס הטבעי, לילד, עם הולדתו ועד הגיעו לבגרות. זאת מעצם זה שנולד להם ולא משום שמאן דהוא מינה אותם! חלה עליהם החובה לדאוג לצרכיו של הקטין, חינוכו, לימודיו, בריאותו, הכשרתו לעבודה, שמירת נכסיו העשרתם הרחבתם ופיתוחם, לצד ההרשאה להחזיק בקטין, לקבוע את מקום מגוריו לשמש הגורם שמייצג אותו בפני כלי עלמא.
מה היה עד כה?
הורה שהורשע בפגיעה בילדיו, המשיך לשמש כאפוטרופוס שלו להחליט על חייו ועתידו. האבסורד כל כך גדול עד כי לעיתים רבות נאלץ הקטין לבקר את אביו שנותר האפוטרופוס עליו, ושפגע בו ובמשפחתו בבית הכלא ובכך להעצים את הפגיעה הפסיכולוגית והתסכול.
מה המשמעות של האפוטרופסות של הורה על ילדיו?
להורה האפוטרופוס על הקטין אחריות והשפעה על כלל תחומי חייו, בחינוך – היכן יתחנך באיזו מסגרת דתית חילונית פורמלית או חופשית, בריאות וטיפול רפואי ונפשי של הקטין ובכלל זה – ענייני החיסונים כולל חיסון נגד הקורונה, יציאה מחוץ לגבולות ישראל – לחו"ל , שינוי או תוספת לשם של הקטין, מקום מגוריו בארץ, לעשות בשמו פעולות משפטיות, ועוד נושאים רבים ומגוונים.
כיצד ניתן היה לשנות את המצב?
לאור העובדה שלא היה חוק מוסדר, כדי למנוע מפגש או לשלול החלטה או אי החלטה או התעקשות של האב הפוגעני, שנגדו הוגש כתב איום נדרש היה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, כדי לקבל החלטה מתבקשת. אולם, זו לא תמיד ניתנה, או שניתנה באופן חלקי, וכן כל שופט פעל על דרכו ומשנתו הסובייקטיבית, לא הייתה דרך אחידה וסדורה לכלל בתי המשפט. על כל עניין מסוים היה צריך לפנות לבית המשפט ולא הייתה החלטה כוללת ורחבה להדיר את האב הפוגעני מכל ההחלטות והמעורבות בחיי הקטין.
פרקטיקה זו כמובן דורשת שכירת שירותי עורכי דין שיש בהם משום הוצאות רבות ונטל כלכלי, טרחה והגעה לדיונים בבתי משפט.
מה אומר תיקון 19 לחוק?
עד לתיקון 19 לחוק, הזכות היחידה שנשללה או הוגבלה מהורה, שנכלא בשל אלימות קשה בתוך המשפחה, הייתה הסדרי הראיה שלו עם הילדים. יתר הזכויות העומדות להורה במסגרת זכויות האפוטרופסות כגון הענקת אישור לטיפול רפואי או פסיכולוגי לילד, היו עדיין בתוקף. כך התאפשר להורה הפוגעני לעשות שימוש ציני ורע, בזכויות אלה ולנצל את עמדת הכוח שלו, כדי להקשות בן הזוג אשר הילד באחריותו, ולהשתמש בהם כמנוף לסחיטה והתעללות נפשית.
עד לתיקון לחוק הפתרון היחיד שניתן להורה שמגדל את הילד, היה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה לשלילת זכויות האפוטרופסות של ההורה הפוגעני.
השינוי המהותי עתה הוא שזכויות האפוטרופסות של ההורה העבריין תשללנה באופן אוטומטי,
באלה עבירות מדובר מה השינוי המהותי שבתיקון
- תיקון זה מורה לשלול לאלתר את האפוטרופסות הטבעית של נאשם, בעבירות הבאות:
- רצח
- ניסיון לרצח בן משפחה
- אינוס
- מעשה סדום בקטין שהוא ילדו
- שלילת אפוטרופסות מהורה שהורשע או הואשם בעבירה פלילית חמורה, מרגע הגשת כתב אישום – באופן זמני. מעת הרשעתו תהיה זו שלילה פרמננטית, היינו לתמיד!
חולשת תיקון 19
חשוב להדגיש – שהחוק הוחל על עבירה פלילית חמורה לפי העבירות המנויות מעלה. כאשר בכלל אלו, לא מצויות העבירות של מעשים מגונים ועבירות רעות אחרות שהן במדרג שונה. ואם נשאל מדוע זה כך? נשיב כי החוק נחקק על ידי פוליטיקאים שאלו ההסכמות עליהן הגיעו בשלב זה.
מעתה
יהפוך ההורה האחר שלא הוגש נגדו כתב אישום למחליט הבלעדי על הקטין ויוכל לקבל את כל ההחלטות בעצמו, מבלי להיזקק לאישור של בן הזוג נגדו הוגש כתב אישום או הורשע בדין.
חשוב לא פחות מכך, חובת ההוכחה עוברת להורה הפוגעני. אשר יצטרך כעת אם יחפוץ בכך להגיש תביעה לבית המשפט ולשכנע אותו כי הוא ראוי.
משרד עורכי דין מזרחי& מויאל ושות'
