בית הדין הרבני – כתובה או איזון משאבים?
הגיע למשרדינו מקרה של אישה, אם לשלושה ילדים אשר נשואה כ15 שנים לאיש עסקים מצליח. לאחרונה התגלו סדקים ביחסיהם שהובילו להחלטה של בעלה לפתוח כנגדה תהליך גירושין בבית הדין הרבני. האישה אשר ויתרה על הקריירה שלה למען המשפחה החליטה לתבוע את מלוא זכויותיה.
האישה הייתה נחושה ומוכנה להיאבק וביקשה להגיש תביעת איזון משאבים ותביעת כתובה כנגד בעלה וזאת בטענה כי במהלך שנות הנישואין ההיא ויתרה על ההכנסה שלה על מנת לטפל בילדים ובבית בעוד בעלה המשיך לטפח את העסק שלו ולהרוויח הון וכעת היא מוכנה להילחם עבורה ועבור ילדיה על המגיע להם.
כעת נותר להכין את האישה לכך שעליה להתכונן למסכת הדיונים הצפויים בבית הדין הרבני ועליה יהיה להוכיח את טענותיה במערכה משפטית מורכבת אשר תקבע את עתידה הכלכלי לאחר הגירושין.
תביעת איזון משאבים בעת גירושין:
הסדר איזון משאבים חל על בני זוג שנישאו לאחר יום 01.01.1974 ולא ערכו ביניהם הסכם ממון תקף ו/או שלא הגיעו להסכמה על אופן חלוקת הרכוש ביניהם בהסכם הגירושין. כאשר בני הזוג מחליטים לסיים את יחסיהם אחד עם השני ולפרק את התא המשפחתי. חזקה היא שעליהם להתחלק שווה בשווה ברכוש הנצבר במהלך חיי הנישואין. לרוב איזון המשאבים נערך לאחר הגט אך ישנם מקרים מיוחדים בהם ניתן לערוך איזון משאבים עוד קודם לכן(אלימות ועוד).
כאשר תובעים איזון משאבים – נרצה להבין באילו משאבים מדובר? וכיצד החלוקה מתבצעת?
- המשאבים הינם הנכסים של בני הזוג ושווי הנכסים של בני הזוג. למשל: דירה, רכב, עסק, נכסים סוציאלים- פנסיות ביטוח מנהלים קופות גמל עו"ש ועוד. כמו כן ישנם נכסים שאינם נכללים בהסדר זה למשל: נכסים שהוסכם בין הצדדים בכתב (לא בהכרח בהסכם ממון) כי לא יהיו משותפים, כספי גמלה המגיעים לאחד מבני הזוג מהמוסד לביטוח לאומי, פיצוי כספי שנפסק או מגיע על-פי חוק לאחד מבני הזוג בשל נזקי גוף או מוות, נכסים שצד קיבל במתנה או בירושה או שנצברו לפני החתונה ועוד.
- באיזון משאבים אין חלוקה ב"עין" כלומר, בית המשפט לא מחלק את הנכסים עצמם, אלא מאזן את השווי הכספי שלהם – וזאת בעזרת הערכת שווי לכל נכסי בני הזוג המשותפים להם, בין אם הם רשומים על שניהם ובין אם הם רשומים על שם אחד מהם (מלבד הנכסים שאינם נכנסים לאיזון) הערכת השווי נעשית לרוב בעזרת רואה חשבון ו/או אקטואר שתפקידו נוגע בתחומים מדידים מספרית על פי סטטיסטיקות, תארי ידע ופוטנציאל השתכרות.
- משווי הנכסים של כל אחד מבני הזוג שההסדר חל עליהם, יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו באופן פרטי ורק לאחר מכן מתבצע האיזון.
- כאשר שווי הנכסים של אחד מבני הזוג גבוה יותר משווי הנכסים של הצד השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש – בכסף או בשווה כסף.
- בסופו של האיזון, נכסי בני הזוג יחולקו ביניהם באופן שווה וזאת באמצעות חלוקת הנכסים ו/או תשלומי האיזון שנקבעו בהסדר אלא אם התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות לבצע חלוקת משאבים לא שוויונית.
תביעת כתובה בבית הדין הרבני:
מהי כתובה?
הכתובה היא מסמך הלכתי, מעין שטר התחייבות, המעגן את זכויותיה הכלכליות של האישה בעת גירושין. האישה יכולה לתבוע את סכום הכתובה במקרה של גירושין אך ורק בבית הדין הרבני. בית הדין בוחן את תוקף תביעת הכתובה ואת הנסיבות הרלוונטיות, ומכריע בהתאם להלכה היהודית.
חשוב לציין כי בית הדין הרבני שואף להגיע להכרעות צודקות ומאוזנות, תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. עם זאת, קיימת ביקורת על היחס המגדרי בבית הדין הרבני, שכן ההלכה היהודית מגדירה תפקידים ספציפיים לגברים ולנשים בנישואין ובגירושין.
מתי אישה מפסידה את כתובתה:
- אישה בוגדת בבעלה- אם אישה בוגדת בבעלה בזמן חיי הנישואין ו/או אם בני הזוג כבר נפרדו אך עדיין לא ניתן גט.
- אלימות מצד האישה- הן אלימות פיזית והן אלימות מילולית.
- אישה מורדת- כאשר האישה מפסיקה לקיים עם בעלה יחסי אישות וזאת ללא סיבה רפואית/ הלכתית.
- פתיחת תיק גירושין- ככלל, כאשר האישה פותחת ראשונה את תיק הגירושין הדבר עשוי להצביע כי זהו רצונה והדבר עלול להיתפס כך שהאישה גרמה לפירוק התא המשפחתי. אך, ככל והאישה תוכיח כי קיימת סיבה מיוחדת לרצונה לפרק את התא המשפחתי ושעל הבעל האשם היא עשויה לא לאבד את כתובתה.
איזון משאבים ו/או תביעת כתובה – האם ניתן לתבוע את שניהם?
ובכן בהתאם לחוק יחסי ממון, חלוקת הרכוש בין בני זוג מתבצעת באופן שוויוני בלא כל קשר האם הזכויות או הנכס רשומים על שם בן הזוג או על שם שני בני הזוג, כשבכל מקרה חלוקת הרכוש תהיה באופן שוויוני – על אף שחלוקה זו מנוגדת להלכה בתי הדין הרבניים עורכים את החלוקה בהתאם לחוק.
במקרה שבו מתקיים איזון משאבים – בתי הדין לא ייתנו לאישה כתובה בנוסף לזכויות הרשומות על שם האיש מכוח חוק יחסי ממון. אף אם באופן עקרוני האישה זכאית לקבל כתובה, הרי שכיון שכבר קיבלה את מחצית זכויות הבעל אינה זכאית לקבל כתובה.
לכן ההמלצה שלנו ללקוחותינו הנשים במשרד הינה לא לפתוח בהליך גירושין בעצמן אלא אם כן בידיהן ישנן הוכחות לכך שהבעל הוא האחראי לפירוק התא המשפחתי ואם אין באפשרותן להוכיח זאת, שימתינו עד שהבעל יגיש תביעת גירושין על מנת לא להפסיד את כתובתן. כמו כן, כאשר האישה תובעת איזון משאבים עליה להבין שלא תוכל לתבוע גם את כתובתה. לכן יש לבחון מה השווי של כל תביעה ורק לאחר מכן להגיע להחלטה איזו תביעה להגיש.
סוגיה זו ממחישה את המורכבות בהתייחסות בתי הדין הרבניים לסכסוכי רכוש בין בני זוג שמתגרשים, תוך שילוב עקרונות הלכתיים ושמירה על זכויות הצדדים לכן תמיד מומלץ להיעזר בעו"ד אשר בקיא בפרטים וישיג עבורכם את המגיע לכם.
מוזמנים לבקר באתרנו לכתבות נוספות בקישור המצורף
חומר נוסף בנושא ניתן להכנס לעמוד המשרד בפייסבוק בכתובת:
