חיפוש

גירושין בבית הדין הרבי או בבית המשפט לענייני משפחה?

מהו תהליך הגירושין? השלבים והתובנות שחשוב להכיר

רוב הזוגות מגיעים לרבנות בישראל לנישואין, אך גם היקף הגירושים גבוה למדי. למעשה, אנו יודעים כמה זוגות מתגרשים בישראל, תודות לסטטיסטיקות של בתי הדין. לשם ההמחשה: 11,093 זוגות בשנת 2025. למרות זאת, תהליך הגירושים עדיין לא מוכר לרובנו וגם אם הוא כבר מוכר – פשוט זה לא. במה הוא כרוך? ומה עוד חשוב שתדעו עליו?

 

מערכת הגירושין הכפולה – האתגר המיוחד בישראל

בניגוד למדינות רבות בעולם, בישראל קיימת מערכת ייחודית של שתי רשויות שיפוט מקבילות העוסקות בנושא הגירושין. זהו כמובן מקור לבילבולים לא מעטים. מי שלא מנוסה בכך, עשוי לשאול למשל, מתי פונים לבית דין לענייני משפחה לגירושין? האם ברבנות פתיחת תיק נישואין שונה מפתיחתו בבית הדין למשפחה? מה דרוש לשם הגשת תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה? התשובות לכך מורכבות וגם מעט מבלבלות. בין השאר, מאחר שכל הנישואין היהודיים בישראל מתבצעים דרך בית הדין הרבני בלבד! כך שהבנת החלוקה בין שתי מערכות המשפט, חשובה מאוד. במבט על ובתמצית:

בית הדין הרבני מחזיק בסמכות בלעדית בכל הנוגע לנישואין וגירושין של זוגות יהודים. רק בית הדין הרבני יכול לתת גט, ורק גט מאפשר נישואין חוזרים במדינת ישראל.

מאידך, בית המשפט לענייני משפחה מטפל בכל השאר: חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות ילדים, מזונות אישה ואיזון משאבים. עם זאת, לבית הדין הרבני יש סמכות מקבילה לדון בנושאים אלה, אם הם "נכרכו" בתביעת הגירושין. זהו חלק מנקודה חשובה שמכונה "מרוץ הסמכויות" – הערכאה הראשונה אשר בפניה הובא עניין מסוים, היא זו אשר קנתה את הסמכות לדון באותו עניין.

במקרים רבים, זוגות מוצאים עצמם מנהלים שני הליכים במקביל – גט בבית הדין, והגשת הסכם גירושין בבית משפט.

 

בית הדין הרבני – פתיחת תיק גירושין

מה צריך לפתיחת תיק ברבנות?

עוד לפני מילוי טפסים לפתיחת תיק גירושין ברבנות, תצטרכו להיערך מכמה בחינות. ראשית, תצטרכו לארגן מסמכים לפתיחת תיק ברבנות, כולל: תעודות זהות של שני בני הזוג (מקור + צילום), כתובה, תעודת נישואין מהרבנות, תעודות לידה של הילדים אם יש או ספח תעודת זהות שמזכיר אותם ואישור מקום מגורים עדכני.

מה לגבי עד לגירושין ברבנות? קחו בחשבון, שתצטרכו למעשה שני עדים.

הגשת התביעה: שלושה מסלולים

היום קיימות שלוש דרכים לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני:

  • הגשה פיזית – הגעה לבית הדין הרבני האזורי הקרוב למקום מגוריכם עם כל המסמכים. היתרון: תוכלו לקבל ייעוץ מזכירות בית הדין במקום.
  • באמצעות הדואר – שליחת כל המסמכים בדואר רשום. פחות נוח, אך חוסך זמן נסיעה.
  • באינטרנט – אתר בתי הדין הרבניים מאפשר היום פתיחת תיק גירושין באינטרנט. זה המסלול המהיר והנוח ביותר.

אגרות בית הדין עומדות כיום על סכום סמלי יחסית של מספר מאות שקלים (המחיר מתעדכן מעת לעת). ניתן לשלם במזומן, בהמחאה או בכרטיס אשראי.

מה קורה אחרי הגשת התביעה?

תוך 2-4 שבועות, שני בני הזוג יקבלו זימון לדיון ראשון. זהו רגע קריטי שבו חשוב להגיע מוכנים ומיוצגים. בדיון הראשון, הדיינים ישמעו את טענות שני הצדדים ויבינו מהי סיבת הבקשה לגירושין.

חשוב לדעת: "החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה" מחייב הגשת בקשה ליישוב סכסוך והשתתפות בפגישות ביחידת הסיוע (מהו"ת) לפני הגשת תביעת גירושין. יש בבתי הדין הרבניים טפסים גם לכך. אם הליך זה לא צלח, או אם יש סיבות מיוחדות (כמו אלימות במשפחה), בית הדין יאשר מעבר להליך גירושין ממשי.

ישנו גם סוג הסכם משפטי שמכונה "הסכם שלום בית ולחילופין גירושין" – מסמך אחד המסדיר שני תרחישים הפוכים: ניסיון לשקם את הנישואין, והדרך שבה הם יסתיימו אם השיקום ייכשל. אם פועלים בכיוון זה, המצב עשוי להגיע גם לשלב של ביטול הסכם שלום בית ולחילופין גירושין. על אפשרויות ודקויות אלה, מוטב להתייעץ עם עו"ד.

 

עילות לגירושין – מה זה אומר?

בניגוד למערכת המשפט האזרחית המודרנית, בית הדין הרבני פועל על פי ההלכה היהודית. המשמעות היא שלא מספיק לומר "אנחנו לא מסתדרים" – צריך להציג עילה מוכרת לגירושין. העילות המרכזיות לכך שבהן בית הדין מכיר, הן

  • בגידה – במיוחד כאשר אישה בוגדת, בית דין רבני רואה בכך עילה חזקה לגירושין
  • סירוב לקיום יחסי אישות – שהם בין יסודות הנישואין בהלכה
  • אלימות במשפחה – פיזית או נפשית חמורה
  • נטישה – עזיבת הבית וניתוק קשר ממושך
  • מחלות נפש – המונעות חיי נישואין תקינים

 

מה התהליך של גירושים בהסכמה ברבנות

בין הסיבות לגירושין ברבנות, ישנה האפשרות של גירושים בהסכמה ברבנות. כאשר שני בני הזוג מסכימים על הגירושין ועל כל ההסדרים הנלווים, התהליך יכול להיות מהיר וקל יחסית.

אלה כמה יתרונות משמעותיים של גירושים ברבנות בהסכמה:

  • מהירותהליך גירושים ברבנות יכול להסתיים תוך 1-3 חודשים במקום שנים
  • חיסכון כספי – עלויות משפטיות נמוכות משמעותית
  • שמירה על כבוד ופרטיות – הימנעות מדיונים פומביים ומביכים
  • שליטה בתוצאות – אתם קובעים את ההסדרים, לא השופטים

"פתיחת תיק גירושין אזרחי" מתייחסת לגירושין עבור זוגות מדתות שונות או זוגות שאינם שייכים לאף עדה דתית מוכרת. מצב כזה דורש פתיחת הליך בבית משפט לענייני משפחה ולא ברבנות.

הכנת הסכם גירושין מקיף

הסכם גירושין בהסכמה חייב לכסות את כל ההיבטים של הפרידה:

  • לגבי הילדים – אצל מי הם ישהו (משמורת), סידורי ראיה והשהות עם ההורה השני, חלוקת חופשות ומועדים ומזונות ילדים (סכומים וחלוקת הוצאות חריגות כמו חוגים).
  • לגבי היבטים כלכליים – חלוקת הנכסים המשותפים (דירה, חסכונות, רכב), חלוקת חובות וחיובים, מזונות אישה (אם רלוונטי) וכן סכום ומשך זמן ואיזון משאבים (ההפרש בין השתכרויות הצדדים)

 

התיאום בין בית הדין לבית המשפט

במקרים רבים, תצטרכו לפעול בשני המסלולים במקביל. כך זה עובד:

  1. פותחים תיק בבית הדין הרבני – להליך הגט עצמו
  2. פתיחת תיק בבית הדין לענייני משפחה – הגשת הסכם או תביעה, לאישור ההסדרים הכלכליים והמשפטיים. ניתן לחפש באינטרנט טפסים לגירושים וגם תביעת גירושין לדוגמא.
  3. קיום טקס הגט וסיום ההליך.

מערכת זו נועדה להגן על הצד החלש יותר (לרוב האישה) ולוודא שלא יינתן גט לפני שהוסדרו כל ההיבטים הכלכליים. זכרו – ברגע שניתן הגט, המינוף של הצד התובע יורד משמעותית.

 

כמה זמן לוקח לקבל גט?

התשובה הקצרה: זה תלוי. ככלל אצבע

  • גירושין בהסכמה מלאה – 1-3 חודשים מרגע הגשת ההסכם ועד קבלת הגט.
  • גירושין שלא בהסכמה – בממוצע 18-36 חודשים.

גורמים המאריכים את התהליך, עשויים לכלול סרבנות של צד אחד, סכסוכים על משמורת הילדים, רכוש משמעותי הדורש הערכת שמאי, טענות מורכבות הדורשות חקירה והוכחות ועומס תיקים בבתי הדין והמשפט.

 

כמה מילים על עיכוב יציאה מהארץ

החיבור בין צו עיכוב יציאה מהארץ לגירושין, מורכב ומשמעותי מאוד. אחד האתגרים הגדולים בהקשר גירושים, הוא מצב שבו צד אחד מסרב לתת או לקבל גט. במקרים כאלה, בית הדין יכול להפעיל סנקציות כמו צו עיכוב יציאה מהארץ, השעיה מעבודה או אף מאסר. לגבי הורים גרושים יציאה מהארץ עלולה לאפשר התחמקות מתשלום מזונות ואפילו חטיפת ילדים לחו״ל.

 

מילה לסיום

תהליך הגירושין בישראל אינו פשוט. אבל עם הכנה נכונה, הבנה של המערכת וליווי מקצועי – אפשר לעבור אותו בצורה מכובדת ויעילה. זכרו שאתם לא לבד בדרך הזו, ושישנם אנשי מקצוע שתפקידם לעזור לכם לנווט במורכבות ולהגיע לפתרון הטוב ביותר עבורכם ועבור ילדיכם.

 

שאלות נפוצות

1 – האם בית הדין הרבני מפלה נשים לרעה?

בית הדין הרבני פוסק על פי דיני גירושין בהלכה, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה נחשב יותר ליברלי. יש מי שטוענים, שפתיחת תיק גירושין בבית דין לענייני משפחה עדיפה לאישה ובבית דין רבני לגבר. בפועל, זה לא בהכרח המצב ומומלץ לברר עם עו"ד, ספציפית לגבי מצבכם.

2 – האם ניתן לקיים את טקס הגט גם לפני שהסתיימו ההליכים הרכושיים?

כן. אפשר גט בנפרד וטיפול ברכוש בנפרד. במיוחד אם יש הסכמה על עצם הגירושין.

3 – מה עושים אם מגלים שהכתובה אבדה?

ניתן לקבל העתק רשמי מהמועצה הדתית / הרבנות שבה נערכו הנישואין. התהליך לוקח כשבועיים.

 

זקוקים לליווי משפטי מקצועי בתהליך הגירושין? אנו במשרד מזרחי ומויאל ושות', בעלי ניסיון רב בתחום זה. נוכל לייעץ לכם וללוות אתכם, בכל שלבי התהליך – החל מפתיחת תיק גירושין בבית דין רבני ועד אישור הסכם בבית משפט לענייני משפחה. כך כמובן, גם לגבי היבטים נוספים של מצבי משבר בנישואים, כגון הסכם פירוד בין בני זוג וטיפול בענייני משפחה משפטיים בכלל.

פנו אלינו בהקדם. נשמח להקשיב ולסייע!

לייעוץ מקצועי 04-6626334 | זמינים גם בוואטסאפ

שתפו את הטור

המשרד מזרחי & מויאל ושות' נוסד על ידי עורך הדין אריק מויאל בשנת 2006 עורך דין בעל תואר ראשון בהצטיינות ותואר שני ( LL.M)
המשרד מתמחה בדיני מקרקעין, דיני משפחה, צוואות, ירושות, עזבונות.

משרדנו נותן ליווי ויעוץ בהתנדבות בשי"ל נשר. עו"ד דוד מזרחי מעביר הרצאות בנושא יפוי כוח מתמשך, צוואות, ירושות ומוסמך על ידי האפוטרופוס לערוך יפוי כוח מתמשך.

משרדנו עורך עשרות יפויי כוח מתמשך ואף לעיתים מגיע לבתי אבות ולבית הלקוח.

טורים נוספים

דילוג לתוכן