הזכות לפרטיות במקום העבודה
הידעת כי המעסיק עוקב אחרינו ללא ידיעתנו?
הטכנולוגיה העכשווית מספקת למעסיק אפשרויות רבות למעקב אחרינו. זאת באמצעות מכשיר הפלאפון, והרכב בהם יש מכשיר GPS החושף את המיקום שלנו תדיר.
לעניין GPS ברכב, קבעו בתי המשפט, כי אין מניעה להשתמש בו, אלא שלא ניתן לעשות זאת לאחר סיום שעת העבודה.
הסתירה בין הזכות לפרטיות וזכות הקניין
המעסיק צריך להתמודד עם הסתירה שבתודעה העצמית שלו, מחד זהו הרכוש שלו הפלאפון, המחשב, תיבת המייל והציוד הנוסף האחר, שחש כי יכול לחפש באופן חופשי כי זה הרכוש שלו. ומאידך הזכות לפרטיות של העובד גם בציוד הזה.
האם תעמוד טענת ההגנה למעסיק – העובד הסכים לכך מראש בחוזה עבודתו?
בפסק דין ע"ע 8189/11 דיין נ' מפעל הפיס קבע בית המשפט העליון כי "אין להניח שמעביד יוכל לפגוע (בפרטיותו של עובד) ולהצדיק את הפגיעה בכך שהדבר נעשה מרצון'".
גם בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין ע"ע ארצי 90/08 איסקוב נ' הממונה על חוק עבודת נשים קבע כי
"טענת הגנה של מעסיק בדבר הסכמת העובד לפגיעה בזכויותיו" תפורש "בצמצום רב ובדווקנות יתרה".
האם מותר להתקין מצלמות נסתרות במקום העבודה?
למעסיק אסור להתקין מצלמה נסתרת ללא ידיעת העובד. יתכן מצב בו מתעורר חשד לביצוע עבירות פליליות, כי אז ניתן יהיה להתקין מצלמות לזמן מוגבל ובמקום מסוים ומוגבל.
ישנן מצלמות גלויות שיותקנו לצורך אבטחה ושמירה על הרכוש, אולם גם במקרים אלו יש ליידע את העובדים!. כמובן שאין להציב מצלמות במקום שאין ציפייה להן, כמו בשירותים או מלתחות.
האם המעסיק יכול לחייב עובד להיבדק בפוליגרף?
במידה ומתעורר חשד כלשהו כלפי העובד, המעסיק אינו יכול לחייב את העובד להיבדק בפוליגרף! יכול להציע לו אך אין העובד חייב להיענות לכך.
האם מותר שעון ביומטרי שהתקין המעסיק פוגע בעובד?
עקרונית מעסיק שמנהיג שעון ביומטרי במקום העבודה פוגע בפרטיות של העובד. שכן, העובד נדרש למסור טביעת אצבע שלו לצורך כך. והמעסיק עושה שימוש באמצעי זה, פוגע בזכות לפרטיות בכך שמידע אישי פרטי של האדם מאפשר מעקב עליו לאחרים. ובזכות לכבוד בכך שהופך את העובד ואת גופו לאמצעי לבדיקת נוכחות בעבודה. בעולם הדיגיטלי הפרוץ היום יש חשש כבד כי אמצעי חסוי פרטי וחשוב זה יכול להגיע לידיים פליליות! לטענת המעסיקים הדבר נובע מהצורך למנוע זיופים והעברות כרטיס של עובד אחד לחברו.
האם המעסיק יכול לדרוש ויתור על סודיות רפואית?
במקרים רבים חווים מועמדים לעבודה ועובדים פגיעה קשה ומיותרת בפרטיותם, בהידרשם לחתום על כתב ויתור גורף על סודיות רפואית או לענות על שאלון רפואי. לעתים הדרישה היא חלק מהליך מיון, ואינה קשורה במאפייני המשרה.
מידע רפואי נחשב למידע אינטימי וחשיפתו עשויה להביך את העובד, פוגעת הזכות לפרטיות ולכבוד, ובמידה ועובד ידחה בשל עניין רפואי שלא קשור לביצוע התפקיד הרי שיש בכך גם פגיעה בזכות לשוויון.
למעסיק אכן זכות לשמור על עצמו וציבור לקוחותיו, אך נדרש מהמעסיק מידתיות תום לב ורלוונטיות. כיום לצערנו, כאשר אין חוק האוסר על מעסיק לאלץ עובד לחשוף את תיקו הרפואי, הרי שהדבר מנוצל על ידם.
האם המעסיק מורשה לעיין בתיבת המייל של העובד?
למעסיק אסור לעיין בתיבת המייל של העובד, למעט כאשר סוכם העניין מראש כי התיבה משמשת לצורך ביצוע העבודה והמעסיק יהיה רשאי לעיין בה לצורך שוטף של העבודה.
במקרים מסוימים, יתקיים אינטרס משמעותי לחדירה לתיבת המייל, כגון מחשש לפעולה נגד מקום העבודה, או חשש מביצוע עבירה פלילית. אולם, חדירה זו, אינה מותרת אלא כאשר ישנו אישור מראש של בית הדין לעבודה.
האם מותר למעסיק לעיין בדף הפייסבוק הפרטי של העובד?
בתי הדין לעבודה, נתנו דעתם למספר מקרים לעניין זה, ופסקו, כי אין למעסיק זכות לעיין בדף הפייסבוק הפרטי של העובד וגם אם השאירו אותו בטעות פתוח וחשוף במחשבו.
מה ניתן לעשות, כאשר פגעו בזכות לפרטיות בעבודה?
האם עובד שנפגע רשאי להתפטר? סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורין קובע: עובד שהתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה, יהי זכאי לפיצוי פיטורין. נדגיש – זאת אף כי התפטר בעצמו וביוזמתו! בעיני החוק, נראה הדבר כאילו פוטר על ידי המעסיק.
תביעה נזיקית: העובד רשאי להגיש תביעה נזיקית כנגד המעסיק, בגין הפגיעה בפרטיות ולקבל פיצוי ממעסיקו בגין הפגיעה באמצעות הגשת תביעת לבית המשפט, גם ללא הוכחת נזק.
תלונה במשטרה: במקרים קיצוניים בהם המעסיק פגע בפרטיות באופן אגרסיבי, כגון: צילום במצלמה סמויה שמלווה בהקלטת שמע, מהווה בעצם האזנת סתר ולפיכך ניתן להגיש תלונה בגין האזנת סתר.
קובלנה: במקרים מיוחדים, כאשר המדינה אינה פותחת בהליך פלילי בגין הפגיעה בפרטיות, למרות שהעובד מלין על כך, בפני המשטרה, יכול העובד שנפגע להגיש קובלנה פלילית בגין העבירה הפלילית ולנהל אותה בעצמו.
לסיכום
הזכות לפרטיות של האדם היא זכות יסוד ולפיכך גם זכותו של העובד. זכויות אלו מעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותי שקובע: "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו, אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו". כמו כן, סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו".
משרד עורכי דין מזרחי& מויאל ושות'