מטבעות דיגיטליים להלן פסק דין חשוב ביותר של בית המשפט המחוזי בתל אביב .
במצב העגום של הריבית במשק כיום ומזה זמן רב, בעלי ממון מחפשים אפיקי השקעה רבים ומגוונים, החל בדירות להשקעה וכלה במטבעות דיגיטליים. מי מאיתנו לא שמע על הרווח העצום שניתן להפיק בהשקעה במטבעות דיגיטליים. אומנם, עניין המטבעות הללו הקריפטו והביטקויין ואחרים שמתהווים לוט בערפל, מדינות וממשלות אינן רואות בהן מטבעות לגיטימיים, אוסרות על השימוש בהן, מונעות אחסנה ושמירה על המטבעות למי שמחזיק בהם.
התחיל בסקירת הסיפור של משפחת ערב (תיק שהתנהל בדלתיים פתוחות לציבור)
עניין זה בא לידי ביטוי בסיפור של רועי ואפרת ערב, מפסק הדין עולה כי עוד קודם לפתיחת החשבון במרכנתיל, העביר המשפחה ערב 15 אלף שקל לחשבון הבנק של מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי כדי שירכוש בעבורו ביטקוין. בכסף נרכשו עבור התובעים כ-250 מטבעות ביטקוין במחיר של כ-60 שקל למטבע ביטקוין שהועברו לארנק דיגיטלי של ערב. בדצמבר 2017 ביקש ערב להעביר כ-2 מיליון שקל מחשבון ביטוסי בדיסקונט לחשבון שלו במרכנתיל. בפנייתו ציין כי מקור הכספים הוא מכירת מטבעות ביטקוין. כי אז הבנק בשל העובדה כי מקור הכסף הוא בביטקוין סירב הבנק להעברת הכספים וטען כי היא נוגדת את מדיניותו בכל הנוגע למסחר במטבעות קריפטו וגם את מדיניות איסור הלבנת הון שחלה על הבנק.
מה עמדת בעלי הממון בעולם בעניין זה?
בארץ ובעולם מתרחש מסחר ענף במטבעות אלו. הדעות חלוקות מחד בעת האחרונה הביע בעלי טסלה אילון מאסק כי הוא מצודד במטבעות הללו ואישר רכישת מוצרים בחברתו במטבעות אלו, דבר שהקפיץ את ערך המטבע ונתן לו לגיטימציה. מאידך ביל גייטס של מייקרוסופט נוקט עמדה ניטרלית בשל חוסר היציבות של מטבעות אלו, יחד עם זאת למרות כל התנאים האובייקטיבים ובכללם התנגדות ממשלות המטבע מפגין שגשג וחוסן.
מה מניע את תשובת הבנק?
בשל החשש מהלבנת הון, המחוקק הטיל על הבנק באופן כללי ועל הפקיד המטפל אחריות אישית לערוך בדיקות אלו – כך כאשר אזרח מגיע להפקיד כסף בבנק חלה חובה על הבנקאי לבדוק מה מקור הכסף. כאשר עולה כי מקור הכסף מטבעות דיגיטליים לא אפשרו הבנקים להפקידו בחשבון האישי של האדם.
המציאות בשטח מחייב שינוי
כיוון שהרגולטור לא עושה את תפקידו, לא מתאים את החוקים והתקנות למציאות המתרחשת, פעמים רבות בארץ ובעולם באים עניינים אלו לפתחו של בית המשפט אשר נדרש לתת מענה. כך ציינה השופטת בפסק דינה: "אשר לחקיקה הנוגעת למטבעות הדיגיטליים, הרי שהרגולטורים טרם הצליחו להדביק את מהירות ההתפתחות הטכנולוגית והחקיקה בנושא הסדרת הפעילות במטבעות הדיגיטליים טרם הושלמה, אלא שניתן לראות סנוניות של הסדרה ".התקדמות משמעותית הושגה בבפברואר 2021, עת ועדת החוקה אישרה את צו איסור הלבנת הון שייכנס לתוקפו בעוד 8 חודשים, יאפשר לנותני שירותים פיננסיים מתן שירותים פיננסיים גם במטבעות דיגיטליים, והלכה למעשה, יש בו משום הכרה ולגיטימציה לפעילות בתחום".
לא עוד מדיניות גורפת על ידי בנק
פסק הדין מחייב את הבנק לערוך בדיקה קונקרטית לגופו של עניין לגופה של בקשה באם ישנו חשש קונקרטי ולא למנוע שירות בנקאי באופן גורף.
מתי לא?
כאשר כמובן ישנו חשד כי מקור הרווחים הינו בפעולות אסורות וחשש להלבנת הון. אולם, נדגיש כי כיום כיוון שאין מערכת רגולטורית של הממסד אשר תבדוק את המקורות הללו אל מול קריטריונים ידועים מראש, הרי שכולם חשודים "כנגועים".
לסיכום: פסק דין יוצר סדק בסירוב הכללי של הבנקים להפקיד את פירות הרווחים של מטבעות אלו באופן מידי תוך בחינה עניינית ובדיקה קונקרטית לגופו של עניין, זאת לצד הבנה עתידית של המחוקק להתאמה.
