עדכון לחוק הירושה

תזכיר הצעה לעדכון לחוק הירושה אשר ישנה את חוק הירושה משמעותית.

איני יודע אם אתם מודעים לכך, אבל אנחנו מסתמכים על חוקים בני עשרות שנים, חלקם מנדטוריים, שלרוב אינם מעודכנים בהתפתחות שחלה ברבות השנים. כך הוא חוק הירושה, היום נעדכן אתכם בהתפתחות החשובה שמרחשת בחוק הירושה, שגילו מעל 50 שנים. משרד המשפטים יצא ביוזמה חשובה ומבורכת שהיא כורח המציאות, נוכח ההתפתחויות והשינויים בחברה שיצרו מצבים חדשים לא מוכרים ואפילו דמיוניים עת ערכו וכתבו את החוק. התזכיר שהוא בבחינת טיוטה בלבד בשלב זה שנשלחה להערות ציבוריות ובכללן לשכת עורכי הדין ואחרים. לאחר מכן תעבור לוועדת שרים לחקיקה לוועדת החוקה ואישור במליאת הכנסת. כך שעם התפתחויות החשובות שמציג החוק עוד דרך רבה לפנינו טרם אישורו, משום שהחידושים המוצגים בו המותאמים לרוח התקופה העדכנית של היום יעוררו התנגדויות של מגזרים שונים ובראשם המגזר הדתי.

ועדת הירושה 

בראשותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל. הוועדה החלה עבודתה בשנת 1999 הורכבה מתמהיל של משפטנים העוסקים בדיני ירושה השופט בית המשפט העליון חשין ואחרים העוסקים בדיני ירושה. הוועדה בחנה את חוק הירושה הקיים, להציע הסדרים ותיקוני חדשים. עבודת הוועדה נבחנו תיקונים שונים, גם אל מול המצב החקיקתי במדינות העולם. בחלק מהנושאים שנדונו במליאת הוועדה הופיעו בפניה נציגים של מגזרים שונים שביקשו לקחת צרכיהם בחשבון.

החידושים המשמעותיים

המבנה של החוק הקיים נשמר ועמו נשמרו גם חלק מהוראותיו המהותיות, אשר בהתאמות שונות נמצאו                             ראויות גם לתחולה עתידית. אולם התיקונים המוצעים הינם חידושים מרחיקי לכת להלן נסקור אותם:

• הורות טכנולוגית:

כיום בחוק במצבו הנוכחי, ילד שנולד כתוצאה מהקפאת זרע מתאיי רבייה של המוריש באמצעות ההתפתחות המדעית לא יוכל לרשת. שכן, החוק קובע כי . על פי חוק הירושה לא תיתכן הורשה למי שנולד לאחר 300 ימים מפטירת המוריש, כלומר שהורתו הייתה לאחר פטירת המוריש, גם אם נערכה לטובתו צוואה, שכן הוא נתפש כמי שאינו כשיר לרשת. לכן קיימת הצעה לקבוע הוראות שיאפשרו הורשה בתנאים מסוימים גם בסיטואציה של ילד שנולד מתאי רבייה של המוריש לאחר מותו. 

• כשרות לצוות ירושה גם לקטין:

עד כה קטין לא היה מורשה לצוות. ההצעה כי גם קטין מעל גיל 15 יוכל לערוך צוואה ובלבד שבית המשפט אישר את הפעולה. בעת בחינת הפעולה לא יבחן בית המשפט את סבירות הוראותיה, אלא אך האם מבין המצווה את משמעותה של הפעולה המשפטית שביצע.  

• צוואה בהקלטה חזותית- בווידאו

עד עתה, לעומת אדם הכותב צוואה כולה בכתב  שעשויה להיות כשרה בתנאים מסוימים, הרי שאם יקליט את עצמו ומצווה צוואה – צוואה זו לא תהיה כשרה ותקפה. החידוש המשמעותי הוא, להוסיף דרך נוספת וחדשה לעריכת צוואה – צוואה חזותית. הכוונה אפשרות לעריכת צוואה באמצעות הקלטה המשלבת תמונה וקול (כמו הקלטה בווידיאו), כאשר ביחס לצוואה זו יידרש קיום של מספר הוראות צורניות המאפיינות הקלטה, ואשר נועדו למנוע אפשרות לזיופים ולאפשר אותנטיות. 

• הגדרה חדש לבני זוג:

כיום בחוק הירושה הקיים, המוטיב הקובע לגבי ירושת בן זוג הוא הסטטוס הפורמלי. זאת אומרת אם זוג נשוי או ידוע בציבור זהו סטטוס פורמלי – והוא הקובע לעניין חוק הירושה כיום. נסביר, זוג נשוי שמצוי במצב של פרידה כזוג פרוד, במידה ואחד מבני הזוג נפטר, הרי שבן זוגו יירש אותו.  זאת למרות שהם פרודים ובדרך "לפרק את החבילה" כך שאין זה בן הזוג המועדף עליו ודאי לא ירצה להוריש לו את הונו. על פי המבנה המוצע, ביחס להגדרת בני זוג הדגש יושם על כוונת הצדדים ליצירת חיי קבע משותפים. 

ההצעה מבקשת להחיל קביעה מהותית במקום קביעה פורמלית. על פי ההצעה, אופי מערכת היחסים הזוגית ייבחן גם אם בני הזוג נשואים פורמלית. מוצע לקבוע חזקה, לפיה חיי משפחה במשק בית משותף לתקופה של לפחות שלוש שנים יקימו חזקה להיותם של הצדדים בני זוג. מאידך, כאשר בני זוג נשואים נפרדו לתקופה של שלוש שנים רצופות לפחות, תגבר המהות על הצורה, ואף אם בני הזוג לא התגרשו פורמלית, תישלל מבן הזוג שנותר הזכות לרשת, והוא לא ייחשב עוד בן זוג לצורך ירושה.

ראוי להדגיש כי בהצעה זו יש חידוש משמעותי ורחב בירושה ע"פ הדין ולא ע"פ צוואה. שכן אין בעניין בני זו הגדרה ספציפית ביחס למין בן הזוג. מכאן, שנפתח פתח גם לזוגיות חד מינית, של אותו המין שיצטרכו להוכיח חיי משפחה וכוונה לקיים משק בית משותף אף אם הם אינם נשואים.

• חיזוק מעמד בן הזוג:

כאשר לזוג אין ילדים ואחד מהם נפטר. היורשים במעגל הראשון בן הזוג וההורים. ההצעה מחזקת את מעמד בן הזוג בכך שיקבל את הירושה במלואה כאשר אין לזוג ילדים או נכדים. והורה בן הזוג יוחרגו מהמשוואה ולא יזכו לחלק בירושה, זאת בתנאי שאין צוואה כמובן.

• ניתוק ילד מאומץ ממשפחתו הביולוגית:

כיום ע"פ חוק הירושה ילד שנמסר לאימוץ  והוריו הביולוגיים נפטרו הוא יורש את הוריו הביולוגיים. על פי ההצעה ירושה אוטומטית זו תחדל. שכן, הרציונל הוא שאם משפחתו הביולוגית תחפוץ להעניק לו ירושה – הדבר יעשה באמצעות צוואה מהטעם המובן שהילד נמסר לאימוץ והקשר ביניהם רופף ועל פי חוק זו ברירת מחדל אוטומטית.

• הסתלקות מצוואה:

כיום מי שנרשמה צוואה לזכותו ומבקש להסתלק מחלקו, נדרש כי ההסתלקות תהיה לטובת אדם מסוים, להסתלק כלומר לוותר על חלקו לטובת אדם אחר. בהצעה החדשה ההסתלקות תוכל להיות כללית וחלקו של המסתלק מהצוואה יחולק בין יתר הזוכים באופן שווה.

כמובן שזה רק חלק מהתיקונים והחידושים המוצעים וישנם עוד רבים והצגנו רק את הבולטים שבהם, יש בכך משום מתיחת פנים משמעותית ומהפכנית לחוק הוותיק. יובהר כי מדובר בתזכיר הצעה בלבד שידרוש הערות הציבור, דיון ועדת השרים לענייני חקיקה, דיון בוועדת חוקה ומשפט של הכנסת ואישור במליאת הכנסת בשלוש קריאות. שתלוי בהקמת הממשלה החדשה הרכבה וההתנגדויות של מגזרים שונים על רקע אידיאולוגיה אמונות ואג'נדות ופשרות. אולם, יש לדעת כי בעתיד חוק הירושה עשוי ללבוש פנים חדשות עדכניות וחדשניות.

משרד עורכי דין מזרחי & מויאל ושות'