בפסק דין תקדימי שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה, נקבע כי עורך דין שערך ייפוי כוח מתמשך לא יוכל להסתמך על חיסיון "עו"ד-לקוח" על מנת למנוע את עדותו בנוגע לנסיבות עריכת ייפוי הכוח המתמשך. הכוונה היא, שבמקרים בהם בני משפחה ידרשו לבטל ייפוי כוח מתמשך בשל טענות על חוסר כשירות של הממנה או פגמים בהליך, יוכל בית המשפט לזמן את עורך הדין לעדות, והוא לא יהיה רשאי להסתיר את פרטי הפגישה בשל החיסיון שבין עו"ד ללקוח.
רקע לפסק הדין:
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך המאפשר לאדם למנות מראש מיופה כוח שיפעל בשמו כאשר הוא יאבד את כושר הדעת או לא יוכל לטפל בענייניו. במקרה הנוכחי, טוענים חלק מילדי האם, שכבר אינה כשירה, כי היא חתמה על ייפוי הכוח מבלי להבין את משמעותו, ולכן יש לבטל את תוקפו. הילדים מבקשים להפסיק את ייפוי הכוח שניתן לאחיהם, הממונה על פי אותו ייפוי כוח, בשל טענות לגבי סמכויות נרחבות שהוענקו לו.
"מעצם טיבו וטבעו של ייפויי הכוח המתמשך, אין רלוונטיות לחיסיון עו"ד-לקוח במישור היחסים שבין עורך ייפוי הכוח המתמשך לבין הממנה" – כך קבעה השופטת הילה גלבוע מבית המשפט למשפחה בירושלים, בהחלטתה לחייב עורך דין להעיד על נסיבות עריכת יפוי כוח מתמשך במטרה לברר את תוקפו. השופטת הילה גלבוע ציינה כי מדובר בסכסוך אשר עשוי להיות קשור לסכסוך ירושה עתידי בין האחים, ולכן עליהם להתעמת עם תוקפו של ייפוי הכוח המתמשך שניתן על ידי אמם.
החלטת בית המשפט:
במהלך ההליך, כשכבר לא הייתה האם כשירה, זומן לעדות עורך הדין שערך את ייפוי הכוח המתמשך. בתחילה, עורך הדין התנגד להעיד על נסיבות עריכתו, תוך שהוא מציין את חיסיון "עו"ד-לקוח". אולם לאחר שהאח הממונה הסכים להסרת החיסיון, וכך גם יתר הצדדים, החליטה השופטת כי עורך הדין יהיה מחויב להעיד על נסיבות עריכת ייפוי הכוח המתמשך.
החלטת בית המשפט קובעת כי חיסיון "עו"ד-לקוח" אינו יכול להוות מכשול למתן עדות במקרה של ייפוי כוח מתמשך, במיוחד כאשר מדובר בהגנה על טובת הממנה. השופטת ציינה כי תפקידו של עורך הדין במקרה כזה הוא כפול: לוודא שהממנה מבין את משמעות הצעד שהוא נוקט ולפעול בהתאם לרצונו, תוך שמירה על טובתו.
בהתייחסה לאחריות המוגברת שמוטלת על עורך הדין שערך את ייפוי הכוח המתמשך, ציטטה השופטת מדבריי שלפיהם "האחריות המוטלת על עורך הדין לברר ולוודא שהממנה מבין היטב את משמעות המסמך עליו הוא חותם כבדה", כאשר "השאלה האם הממנה הבין היטב את משמעות ייפוי הכוח המתמשך תעלה לדיון והכרעה משפטית מדרך טבע בדיעבד".
"עינינו הרואות", כתבה השופטת, ש"תפקידו של עורך דין שעורך את ייפוי הכוח עבור הממנה הוא כשל 'שומר סף', שאמור להבטיח את טובת הממנה ולהגן עליו מפני אפשרות עתידית כי יערערו על ייפוי הכוח". בהמשך תיארה השופטת את עורך הדין כ"ידו הארוכה" של הממנה, שכן הוא הגורם שיכול להעיד על נסיבות עריכת ייפוי הכוח המתמשך בתקופה שלאחר גריעת כשרותו של הממנה.
בתוך כך, ובמבט רחב יותר, קיבלה השופטת את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה לפיה אין רלוונטיות לחיסיון עו"ד-לקוח במישור היחסים שבין עורך ייפוי הכוח המתמשך לבין הממנה, לפחות בשלב שלאחר גריעת כשרותו של האחרון – או אז נראה שאדרבה, עורך הדין יהיה מחויב להעיד על נסיבות עריכת ייפוי הכוח המתמשך, ובכלל זה על כשירותו ואומד דעתו של הממנה, וזאת על מנת להגיע לחקר האמת.
השלכות ההחלטה:
ההחלטה מהווה עקרון משפטי חשוב, ומדגישה את הצורך בתיעוד מסודר ומפורט של תהליך עריכת ייפוי הכוח המתמשך. עורכי דין שעורכים ייפויי כוח מתמשכים נדרשים להיות ערים לחובותיהם ולנקוט במשנה זהירות בכל שלב של ההליך, במיוחד לאור האפשרות שמישהו יערער על תוקפו של ייפוי הכוח בעתיד.
המלצות לסיכום:
האפוטרופוס הכללי, הדגיש את חשיבותו של תפקיד עורך הדין בעת עריכת ייפוי כוח מתמשך, וראה בו אחראי לוודא את כשירות הממנה ולהבטיח כי רצונו יתממש. הוא ציין גם את העלייה בהפקדות ייפויי כוח מתמשכים בשנים האחרונות, והמליץ לכל אדם לערוך ייפוי כוח מתמשך כדי להיערך כראוי לעתיד.
ההחלטה מציבה אבן דרך חשוב בהבהרת חובות עורכי הדין, ומביאה לידי ביטוי את הצורך להעדיף את טובת הממנה במקרה של ערעור על תוקפו של ייפוי הכוח המתמשך.