רשלנות בחיוב ארנונה: מתי האחריות עוברת לרשות המקומית?
לפני מספר חודשים פנה אליי לקוחה, בעלת עסק קטן לממכר פרחים. היא הופתעה לקבל דרישת תשלום רטרואקטיבית לארנונה בגובה עשרות אלפי שקלים, עבור שנים אחורה- בגין שטח שלא עודכן בתיק העירייה. לדבריה, היא פנתה בעבר למוקד העירוני לעדכן על שינויי שטח, ואפילו שלחה מסמכים, אך לא קיבלה כל תגובה. לפתע, לאחר ביקורת פתע שערכה העירייה, נשלחה לה דרישה לתשלום רטרואקטיבי כולל קנסות והצמדה.
חובת ההגינות של רשות מנהלית
הרשויות המקומיות כפופות לדיני המשפט המינהלי, ובין היתר- לחובת תום לב, סבירות והגינות כלפי התושבים. כשמדובר בגביית ארנונה, לרשות יש סמכות רחבה, אך גם אחריות כבדה. עליה לגבות מס כחוק אך לא להתעורר באיחור של שנים, לאחר ששתקה לאורך זמן, ולדרוש תשלום פתאומי ורטרואקטיבי, מבלי שניתנה לתושב הזדמנות להבין, לבדוק או לערער.
רשלנות בחיוב: מתי זה קורה?
רשלנות של רשות בתחום הארנונה יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים: אי עדכון מידע שנמסר לרשות (למשל שינוי שטח, שימוש, חלוקה פנימית), חיוב מופרז כתוצאה מהקלדה שגויה או סיווג שגוי, שליחת דרישות תשלום לא מדויקות לאורך זמן, ואז חיוב פתאומי רטרואקטיבי, סיווג העסק כ"מסחרי" במקום "מלאכה" או "מגורים" שגורר חיוב מיותר, איחור בקיום ביקורת או מענה לפניית תושב.
במקרים אלה, עולה שאלה אם מדובר בטעות סבירה של הרשות או ברשלנות תפעולית, שעלולה להוביל לנזקים כלכליים כבדים, במיוחד לבעלי עסקים קטנים.
בתי המשפט פסקו לא אחת כי רשות מקומית שאינה פועלת בשקיפות, או שגובה כספים שלא כדין, עלולה להיחשף לתביעות בגין השבה, נזק ממוני ואף עוגמת נפש. בפסקי דין מסוימים נקבע כי חיוב רטרואקטיבי ללא מתן הסבר, או ללא שהרשות הצביעה על מחדל מצד התושב אינו עומד באמות המידה של פעולה מנהלית תקינה.
לסיכום
גביית ארנונה איננה רק עניין טכני- אלא מהווה יחסי אמון בסיסיים בין הרשות לתושב.
כאשר רשות שוגה, מתעכבת או מתנהלת ברשלנות – היא לא יכולה להטיל את כל האחריות רק על האזרח. במקרים כאלה, לתושב או לבעל עסק עשויה לעמוד עילה משפטית, בין אם דרך הליך מינהלי של השגה וערר, ובין אם באמצעות תביעה אזרחית להשבה או לפיצוי. כי רשות מקומית, כמו כל גוף אחר, חייבת לנהוג באחריות.
