חטיפת ילדים

בעקבות חטיפתו של הילד איתן בירן על ידי סבו בפרשת התרסקות הרכבל באיטליה והחלטת בית המשפט לענייני משפחה בישראל להשיבו לבית דודתו ולהעביר את הדיון לבית המשפט באיטליה, ועל רקע היותי עורך דין לענייני משפחה המתמחה בנושאים אלו, אסביר כאן מה מקור הסמכות, כיצד פועלים, מה המתווה, ומה הכללים.

חטיפה?

עשויה להתרחש ללא ידיעת ההורה, כאשר אחד ההורים מחליט לפתע לחטוף את הילד. כמו גם במקרה בו ההורה הוציא את הילד מחוץ לגבולות המדינה בהסכמת הצד השני, תוך הצהרה כי מדובר בטיול ולזמן קצר בלבד, אך בפועל פעל בתרמית. זאת כאשר ההורים מסוכסכים על סף גירושין ויש מאבק על משמורת הילדים, בדגש כאשר לבן הזוג אזרחות במדינה זרה או עובד דרך קבע במדינה זרה, כך יקל עליו לעשות את צעד זה.

אמנת האג

אמנה היא חוזה, הסכם בינלאומי שנעשה במסגרת המשפט הבינלאומי הפומבי בין מדינות וארגונים בינלאומיים.

האמנה מחייבת רק את המדינות והארגונים שאִשְׁרֵרוּ אותה, כלומר הטמיעו אותה במערכת החוקים הפנימית שלהם, מדינות שחתמו על האמנה אבל לא אשררו אותה – הרי שאינן מחויבות לביצועה. היא מבוססת על עיקרון ההדדיות ביו המדינות, סיוע ושיתוף פעולה להשגת המטרה.

בשנת 1991 לאחר שמדינת ישראל חתמה על האמנה, נחקק חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א – 1991

על אמנה האג חתומות מדינות רבות מדינות האיחוד האירופי, שבכללן מדינות אירופה המפותחות והמתפתחות כגון פולין, רומניה,  ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד, ארגנטינה, אקוודור, מקסיקו, מדינות באסיה ואפריקה וישראל ומדינות אחרות שמצטרפות כל העת. 

מטרת האמנה היא להבטיח אמצעים מהירים ויעילים להשיב את המצב לקדמותו טרם החטיפה. האמנה יוצרת מתווה של "מסלול מהיר" להשבת ילד שנחטף למדינה שממנה נחטף. תוך מתן דגש על כיבוד שלטון החוק גם ביחסים שבין מדינות, הרתעה מפני עשיית דין עצמי ופעולות חד צדדיות על ידי הורים, שמירה על  טובת הקטין למנוע עקירה מסביבתו הטבעית. כאשר נקבע כי להורה התובע יש זכויות משמורת על הקטין שהופרו בשל חטיפה זו.

באמנה נקבע כי על מנת ליעל את הטיפול ולמרכז אותו, בכל מדינה חתומה הוגדר גוף  שתפקידו לשמש  "כרשות מרכזית" שתסייע בהשבת הילדים שנחטפו אל גדרה.

מי הרשות שהוגדרה בישראל?

בישראל  הרשות המרכזית שהוגדרה לצורך כך הינה המחלקה הבינלאומית של משרד המשפטים – אשר תפקידה לפעול אל מול הרשויות במדינה אליה נחטף הילד גם על ידי שיתוף פעולה  מודיעיני ומשפטי.

מהו העיקרון המנחה?

העיקרון המנחה הינו היכן מרכז חייו של הקטין? כאשר מוכח שמקום מגורי הקטין הרגיל הטבעי – נמצא בארץ ממנה נחטף.דהיינו, כאשר הקטין התגורר באותה ארץ, התחנך שם, דיבר את השפה המקומית, רכש חברים וניהל חיי חברה. תכליתו של החוק הינה להבטיח את החזרתם המידית של ילדים, אשר לא כדין, הורחקו אל מדינה מתקשרת או לא הוחזרו ממנה וכן להבטיח כי זכויות משמורת וביקור על פי הדין של מדינה מתקשרת יכובדו ביעילות בשאר המדינות המתקשרות.

לאיזה בית משפט נפנה ומהו תפקידו?

לבית משפט לענייני משפחה אשר תפקידו להעניק סיוע ראשוני. חשוב להסביר כי בית המשפט במדינה אליה נחטף הקטין והחתומה על אמנת האג, לא אמור להכריע במחלוקת משמורת הקטין, אלא אמור לברר אם אכן בוצעה חטיפה מהמקום שהוגדר כמרכז חייו של הקטין למקום אחר חדש.  כל נושא המשמורת שהוא אבן המחלוקת בין הצדדים, ידון במדינה אשר תיחשב כמדינה בה מרכז חיי הקטין. בית המשפט עורך בירור מהיר וענייני על מנת לא ליצור מצב בו הקטין נמצא בחוסר וודאות והרחקה ממרחב המחייה הידוע והמוכר לו שמעניק לו ביטחון.

לוחות זמנים

יש להגיש תביעה להשבת הילד לבית המשפט לענייני משפחה ועל פי התקנות בית המשפט יקבע מועד לדיון תוך 15 יום מיום הגשת התביעה. פסק הדין בתביעה יינתן לא יאוחר מ 6 שבועות מיום פתיחת התיק. כאשר זכות הגשת ערעור לבימ״ש המחוזי תוך 7 ימים בלבד, כלומר הליך זריז וקצר למנוע עיכובים וסחבת מיותרת.

האם זו עבירה פלילית ומהו העונש הקבוע בחוק?

חשוב להסביר כי האמנה מתייחסת אך ורק להיבטים האזרחיים של החטיפה, ואינה מתייחסת למישור הפליליים עונשי.
יחד עם זאת נציין כי חטיפת ילדים הנה בגדר מעשה פלילי! וכי בד בבד ובמקביל לפתיחת הליכים אזרחים יש לפנות למשטרת ישראל ולהגיש תלונה על חטיפה, שהינה עבירה חמורה סוג פשע.

כיצד נדע אם המדינה נמנית על אמנת האג?

יש לפנות לאתר האינטרנט של משרד המשפטים, בו ישנה רשימה של כל המדינות החתומות על אמנת האג, ובדוק האם המדינה אליה נחטף הילד חתומה על האמנה כי אז מחויבת לשיתוף פעולה עם הרשויות בישראל לצורך איתור הילד וקיום דיון בבית המשפט בדבר השבתו לארץ ממנה נחטף.

מהו גיל הילדה קובע?

אמנת האג  מתייחסת לילד עד גיל 16 בלבד. מעבר לכך, לילדים מגיל 16-18 מסגרת הטיפול להשבת ילד שנחטף הינה בית המשפט הגבוה לצדק.

אם המדינה אליה נחטף הילד אינה חתומה על אמנה?

כי אז יש בכך משום הערמת קושי, אין מחויבות מיידית לשיתוף פעולה והמתווה של האמנה לא יחול. ההורה שילדו נחטף נדרש לפתוח בהליך משפטי עצמאי בבית משפט לענייני משפחה להגיש בקשה לצו "הביאס קורפוס " – צו שבית המשפט לענייני משפחה רשאי להוציא כדי לשחרר מכליאה בלתי חוקית.

האם ישנם מצבים בהם למרות שמדינה חתומה על האמנה – לא תהיה פעולה להשבת הקטין למדינה ממנה נחטף?

בהתאם לסעיף 13 באמנת האג נקבע שאם קיים חשש שהחזרת הילד תגרום לו נזק, או אם הילד בוגר מספיק ומתנגד להחזרתו, בית המשפט יכול לקבוע שלא יוחזר. בית המשפט רשאי למנוע את החזרתו למדינת המוצא כאשר ישנו חשש לשלום הילד בכל מובן כולל פיזי נפשי. חשש להשבת ילד לאזור מלחמה מדאגה לשלומו או כאשר חלפה מעל שנה מיום החטיפה והילד השתלב במרחב הגיאוגרפי שהפך כעת למעשה למרכז חייו.