במסגרת שיתוף ידע משפטי להלן טור על בית הדין הארצי לעבודה אשר מחיל הלכות כלפי בתי הדין האזוריים בכלל הלכות אלו, עולה ובולטת הלכת פלאפון.
מהי הלכה משפטית מחייבת?
התשובה לכך מצויה בסעיף 20 לחוק יסוד השפיטה: הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו. באותו עניין הלכה שנפסקה על ידי בית הדין הארצי לעבודה תנחה את בתי הדין האזוריים לעבודה. ובלשון פשוטה יותר, תקדים שנקבע על ידי בית משפט מדרגה גבוה יחייב בית משפט מדרגה נמוכה.
לפיכך:
במהלך השנים בית הדין הארצי לעבודה בפסיקות שונות, יצר תקדימים שונים שמשמים ברבות השנים כאבני יסוד ואדנים עליהם מושתתים פסקי הדין של בתי הדין לעבודה האזוריים. כך מתוך הבנה כי ישנו הבדל מעמדי במדרג הכוח בין מעסיק לעובד. מתוך הבנה כי נדרש לערוך איזון בשל פערי הכוחות הגדולים בין כוחו הרב של המעסיק אל מול כוחו הדל של העובד, ("מעין פסיקה של הפליה מתקנת") קבע בית הדין הארצי הלכות שמטרתן להגן על העובד ולאפשר לו לעמוד אל מול המעסיק.
הלכת פלאפון
רקע:
על רקע רצון עובדי חברת פלאפון להתאגד, החברה ניהלה מאבק אימתני נגד התארגנות העובדים במטרה לסכלו שבכללו כלל את הפעולות הבאות על ידי החברה:
- לחייב עובדים להשתתף בכינוסי "הסברה" שערכו מנהלים בכירים בחברה בהם הביעו את דעתם בגנות ההתארגנות באמצעות שימוש במטבע לשון מאיימת.
- הנהלת החברה נקטה פעולה התקפית מתוכננת מראש בה הנחתה את מנהליה לפעול בתוכנית פעולה מפורטת כיצד לגרום לעובדים לבטל חברותם בהסתדרות ובאיזה לשון לנקוט לצורך כך.
- אנשי הביטחון של החברה דרשו מהעובדים למסור להם את טפסי ההצטרפות עליהם חתמו.
- הנהלת החברה הפיצה מסרונים לעובדים להימנע ממפגש ושיחה עם פעילי ההסתדרות,
- יזמה הזמנה של חברי הוועד לשיחות בירור ללא סיבה ראויה.
- העובדים הוחתמו על טפסים ריקים כאשר המסר הוא: שהם חתמו לצורך תמיכה בהקמת ועד פנימי ועד של הבית ולא ועד של ההסתדרות.
- מנכ"ל חברת פלאפון שלח אגרות לעובדים נגד ההתארגנות.
תמצית פסקת בית הדין בעניין פלאפון:
בעניין עובדי פלאפון קבע בית הדין לעבודה מסמרות לעתיד כאשר עולה סוגיה של התארגנות עובדים במקום עבודה. מה גדרי הפעולה של המעסיק בית הדין קבע כי הבעת עמדה של המעסיק עצמו, או נציגיו, ביחס להתארגנות או השלכותיה, כולל הענקה או שלילה של הטבות ביחס להתארגנות משולה להפעלת לחץ פסול על העובדים ולכן אסורה. בית הדין הבהיר כי עניין ההתארגנות היא עניין הנוגע לעובדים בלבד לכן חל על המעסיק איסור גורף לא להתערב. פועל יוצא של הלכה זו יצר תנופת התארגנות והצטרפות לוועדי עובדים בקרב עובדים רבים בישראל, חתימה על הסכמים קיבוציים שהעניקו הטבות סוציאליות וכלכליות רבות וביטחון תעסוקתי. עובדים ומעסיקים הבינו את המסגרת התבניתית שיצר בית הדין הארצי לעבודה ששימשה מנוף להישגים עתידיים וניצלו אותה באופן מירבי.
ביקורת על הלכת פלאפון:
לצד ההשיג האדיר לטובת ציבור העובדים בישראל בהלכת פלאפון זו שזכתה לגיבוי של בג"צ, עומדת גם ביקורת. שכן, זכות הקניין של המעסיק כבעל העסק וזכות הבעת הדעה שלו נשללה לחלוטין על ידי בית הדין לטובת זכות חופש הביטוי וזכות ההתאגדות של העובדים – באופן חד צדדי ללא יצירת מערכות איזון.
