רוצים להתגרש? לא חייבים לרוץ לעו"ד !!!
כעת נציג בפניכם דרך המוזילה עליות בצורה משמעותית
ידעתם שיש הליך שנקרא ישוב סכסוך??
כיום, תחילת הדיונים בענייני משפחה היא בהגשת בקשה בטופס שכותרתו "בקשה ליישוב סכסוך". יישוב הסכסוך הוא מעין הליך מקדמי בכל תביעה הנוגעת לענייני משפחה.
בעבר, עד שנת 2014 ההתדיינות בין בני זוג מסוכסכים הייתה מורכבת משני רבדים:
1.תוכן: כל צד רצה למקסם את טובתו וטען הן בכתב והן בעל פה את הטענות החוקיות העומדות לרשותו מהדין המהותי החל על ענייני משפחה.
2. סמכות: לאיזו ערכאה פונים? בית משפט אזרחי לעניין משפחה? בית דין רבני? כידוע, ישנו הבדל ביחס של הערכאות השונות לסכסוכים שונים. בעבר נוצר מצב שבו עורכי הדין היו ממהרים להגיש תביעה בשם הלקוח ראשונים וזאת על מנת לקבוע היכן נדון, טרם בני הזוג ליבנו את עניינם בינם לבין עצמם. מהסיבה, שאם ישתהה הלקוח, הצד השני יתפוס את הערכאה הנוחה יותר עבורו.
בסוף שנת 2014 נוצר הסדר חדש הנקרא – יישוב סכסוך הקבוע בחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, תשע" ה-2014, בנוסף הותקנו תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו 2016 והתקנות מתעדכנות מפעם לפעם, הן בשנת תשפ"א- 2021 והן בשנת תשפ"ב-2022.
לאור כך, מאז ועד היום, נקבע לפי הסדר זה שיש לקיים ארבע פגישות עם בני הזוג – בהן מאלצים את בני הזוג לדון בינם לבין עצמם. כאשר עיקר הפגישות הוא בענייני מתן מידע, היכרות ותיאור הסכסוך כשמדובר בענייני משפחה.
מה המשמעות של ענייני משפחה? מתי חל ההסדר?
בכלל, תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בפרט, בכל אחד מהעניינים האלה:
(1) ענייני נישואין וגירושין, למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים
(2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה
(3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד.
(4) כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), או בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ המוגשת בקשר לתובענה כאמור.
(5) אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד, למעט תובענה בעניין כאמור שהוגשה בהסכמת הצדדים.
(6) מזונות או מדור של צעיר או צעירה או סכסוך בין הורה או הורים לבתם או בנם הצעירים. לעניין זה, "צעיר" – בגיר שטרם מלאו לו 21 שנים.
ההוראות הללו לא יחולו בהליכים שמקום מושבו של אחד הצדדים אינו בישראל או בהליך שהמדינה צד לו או הליך לפי חוק מניעת אלימות במשפחה או הליך לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת.
הייחודיות והשלבים של הליך יישוב סכסוך
1. כאמור, כל הליך בענייני משפחה מתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, בבקשה אין לפרט את עובדות הסכסוך , מרגע התחלתו של שלב זה ועד למיצוי ארבעת הפגישות הצדדים מנועים מלפנות לבימ"ש לדון בעניינם.
2. בפגישה הראשונה הצדדים "יתייצבו בה לבדם" – כלומר, ללא עורכי דין. הפגישה הראשונה היא חובה ושם לא ייערך ניסיון ליישוב הסכסוך המשפטי.
3. בשלושת הפגישות הבאות – נוכחות עו"ד תלויה בשיקול הדעת של יחידות הסיוע . יש יותר נטייה לשתף את עורכי הדין של הצדדים אם פניהם של הצדדים היא ליישוב סכסוך ביניהם. גם בזמן קיום הפגישות יכולים הצדדים להגיש בקשות בעזרת עורך דינם לסעד זמני כגון: בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ, עקול, בקשה לטיפול או בדיקה דחופים בקטין, כולל אשפוז פסיכיאטרי, בקשה דחופה בעניין מזונות הילדים או הבטחת קשר עם הילדים, בקשה של אישה השוהה במקלט לנשים, בקשה לסעד דחוף לרישום ילד במוסד חינוכי ועוד.
4. לאחר ארבעת הפגישות, לצדדים ישנם עד 5 ימים העומדים לרשותם להודיע האם הם מעוניינים להמשיך בפגישות הללו ולהסדיר את ענייניהם – ליישב את הסכסוך או להחליט כי הינם בוחרים בהליך שיתקיים בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה. במקרה שהחליטו הצדדים להמשיך בפגישות, ימשיך עיכוב ההליכים המשפטיים.
5. במשך 15 יום מאז שהחליט מי מהצדדים לא להמשיך בהליך, רשאי מגיש הבקשה ליישוב סכסוך לבחור את ערכאת השיפוט המועדפת עליו. אם לא הגיש בתקופה הנ"ל הצד השני רשאי לבחור הוא את הערכאה.
לסיכום,
כל תביעה הנוגעת בענייני משפחה תתחיל בבקשה ליישוב סכסוך ליחידת סיוע, לאחר הגשת הבקשה, ישנו עיכוב הליכים(הצדדים אינם רשאים לגשת לערכאות משפטיות בעניינם), הצדדים מוזמנים ל-4 פגישות שנועדו על מנת להכיר את הסכסוך, הצרכים של הצדדים, ולבחון דרכים לפתרון והסכמה המותאמת לצדדים.
ע"פ ההערכה שליש מהתיקים נסגרים בהסדר יישוב הסכסוך. אך, כאשר אין לצידך עורך דין אשר בקיא בדיני המשפחה הצד שכנגד עלול לנצל את המידע המגיע לידיו בזמן הפגישות כנגדך כאשר העניין יגיע לכותלי ביהמ"ש או ביה"ד. לכן, חשוב להיעזר בעורך דין לאורך כל הדרך וכן להתייעץ עימו עוד טרם פגישת המהו"ת הראשונה.
מוזמנים לבקר באתרנו לכתבות נוספות בקישור המצורף
http://dmlawyer.co.il/
לחומר נוסף בנושא ניתן להיכנס לעמוד המשרד בפייסבוק בכתובת:
https://www.facebook.com/%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%AA-566267680433018/
